_ פירוש

פירוש

אֶפְעֶה [תנ]

נחש ארסי ממִשפַּחת הצִפעוניים - נפוץ במִדבְּריות הארץ, צבעו אפור מוכתם בלבן. ראשו משולש, צווארו דק, אישוני עיניו מאונכים וצרים ולשונו ורודה. פעיל בעיקר בלילות. ניזון ממכרסמים, מלטאות ומחרקים. אורך חייו עשר שנים, ויש המזהים אותו עם עֶכס או עם צפעוני. מכונה גם צֶפע ארצישראלי: תהרגהוּ לשון אפעה (איוב כ 16) Echis Colonata
אנגלית: adder

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; אֶפעֵה-, אֶפעים, אֶפעֵי-] <פעי/ה>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה אונומטופֵּאית המזכירה את צליל קולו של הנחש. הייחוס של השם המקראי לנחש זה נעשתה על ידי הזואולוג ישראל אהרוני שעשה סדר בשמות הנחשים המופיעים במקרא וקבע וקבע איך יקראו הנחשים בימינו

מילים נרדפות למילה _

אֶפעֶה (תוצאה דומה)
עֶכֶס [שדה סמנטי: בעל חיים]

חרוזים למילה _

אֶפְעֶה, גועֶה, טועֶה, יוטעֶה, יושעֶה, יותעֶה, יַטעה, יִיגְעֶה, ייטעֶה, יִיפעֶה, יִירעֶה, ייתָעה, יָעֶה, מַבְעֶה, מוטְעֶה, מושְעֶה, מותְעֶה, מַטְעֶה, מְרָעֶה, מִרְעֶה, מַשְעֶה, מִשְתַעֶה, מַתְעֶה, סועֶה, פועֶה, צועֶה, רועֶה, רֵעֶה, שועֶה, תועֶה, יִפעֶה, לְשון אֶפְעֶה

להרחבה ראה:
בוהה, הא, ארבה, אבה, גבא, גא, הגה, בודה, איזה, בוכה, בוטה, בלבוסטה, אטליֶה, לוקה, אילולא, ביאנלה, גומֵא, גומֶא, בונה, טנא, חוסה, כסה. אפעה, מחופה, אופה, חוצא, בודקה, אורה, דה-יורה, דושא