_ פירוש

פירוש

דְּבָב [תמ]

שִׂנאה, ריב, אֵיבה, בביטוי - בַּעַל דבָב שׂונֵא, יָריב:
בעל דבבךָ (סנהדרין צה); יהיו כל העֵדָה כבעלי דבָב לו (ספרא פרשת אמיר); כל עוד קיימת פלוגתא יהיו בעלי דבָבות

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; דבַב-, דבָבו] <דבב>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה.

מילים נרדפות למילה _

דבָב (תוצאה דומה)
אֵיבה , ריב , שִׂנאה [שדה סמנטי: שִׂנאה] | ניגודים: אַהבה

דֶבֶב (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. דיבּוּר , מֶלֶל , מִלמוּל [שדה סמנטי: דיבור] | ניגודים: כּתיבה, שתיקה

2. אִינטֶרוְיוּ , רֵיאָיון [שדה סמנטי: שׂיחה]

חרוזים למילה _

גְבָב, דְבָב, וָו, יְסובַב, לֵבָב, מְסובָב, סובַב, סְבָב, סָבַב, רְבָב, שְבָב, שובָב, מְדבָב, בַעַל דבָב

להרחבה ראה:
משאב, להב, מגובב, באובב, דבב, אגב, יחדיו, אכזב, טחב, כתב, מורכב, ללב, ארנב, מוסב, מורעב, חצב, גרב, חשב