_ פירוש

1. מתכת יקרה לבנה ורכה, בעלת ברק של כסף. עם נחושת נוצרת ברונזה. הבדיל משמש בין היתר לציפוי מגן בפני חלוּדה בשל היותו עמיד בפני חומציוּת ונוח לריקוע בטמפרטורת החדר. תכונות פיזיקליות: נקודת התכה co 232, נקודת רתיחה: co 3622, משקל סגולי: 3,7, מספר אטומי: 50 ומשקל אטומי: 7,118, קיים בשני צבעים: לבן ואפור, ומצוי בטבע בצורת דו-תחמוצת. סמלו Sn : אך את הזהב ואת הכסף... את הבּדיל ואת העופרת (במדבר לא 22)

2. סיג, פסולת בהיתוּך מתכת, כאמור בפסוק: "ואצרף... סיגָיִךְ וְאָסִירָה כל בְּדִילָיִךְ" (ישעיה א, 25)
אנגלית: tin

***