_ פירוש

פירוש

חוֹנֵךְ^{2 [עח]}

1. מדריך, מורה שעוזר לתלמיד אחד או לקבוצה קטנה של תלמידים: לתלמיד החלש הוצמד חונֵך לשעות אחה"צ

2. מלמד, מאמן: החונֵך של הילד מאמן אותו בקראטה

[ש"ע; חונֶכֶת, חונכים, חונכות]

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

<חנך> במשקל קוטֵל היוצר שם עצם

חונֵך (תוצאה דומה)
[ת']
1. מאַמֵן , מַדריך , מורֶה , מחַנֵך , מלַמֵד , מתַרגל [שדה סמנטי: למידה] | ניגודים: חניך, לומֵד

2. מחַדֵש , מַתחיל , פּותֵחַ [שדה סמנטי: הַתחָלה] | ניגודים: סוגֵר

אֵינֵךְ, בְּנֵךְ, בֵּינֵךְ, הִתְחַנֵךְ, חוֹנֵךְ, חִינֵךְ, יחַנֵךְ, יֶשְנֵךְ, לְהֵיחָנֵךְ, לְחַנֵךְ, מְחַנֵךְ, מִתְחַנֵךְ, נְאַכְסְנֵךְ, נַזְמִינֵךְ, נְזַמְנֵךְ

להרחבה ראה:
מסבך, אובך, מדכדך, גוחך, תחייך, מחכך, הולך, הלך, מנמך, סמך, חונך, חןסך, דועך, מהפך, הופך, הפך, אברך, אורך, המשך, חושך, חותך