_ פירוש

<חנן> במשקל קוטֵל לציון שם פעולה. מאכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום

אונֵן, גונֵן, הֶסנֵן, הִסתַנֵן, הִצטַנֵן, הִתאונֵן, הִתבונֵן, הִתגונֵן, הִתחַנֵן, הִתכונֵן, הִתלונֵן, הִתעַנֵן, הִתרונֵן, הִתרַענֵן, חונֵן, חִינֵן, טִינֵן, יאונֵן, יגונֵן, יחונֵן, יחַנֵן, יטַנֵן, יֵיחָנֵן, יכַוונֵן, יכונֵן, יכַנֵן, יסַגנֵן, יסַנֵן, יִצטַנֵן, יקַנֵן, להֵיחָנֵן, מְאונֵן, מְגונֵן, מגַוונֵן, מְחונֵן, מְחַנֵן, מְטַנֵן, מְכַוְונֵן, מְכונֵן, מְכַנֵן, מְסַגְנֵן, מְסַנֵן, מַסְנֵן, מִסתַגנֵן, מִסְתַנֵן, מְעונֵן, מִצְטַנֵן, מְצַנֵן, מַצְנֵן, מְקונֵן, מְקַנֵן, מרַענֵן, מְרַענֵן, מְשַנֵן, מִתְאונֵן, מִתְבונֵן, מִתבַטנֵן, מִתְגונֵן, מִתְחַנֵן, מתיַיכנֵן, מִתכַוונֵן, מִתְכונֵן, מְתַכְנֵן, מִתְלונֵן, מִתְעַנֵן, מִתפַנֵן, מְתַקְנֵן, מִתְרונֵן, מִתְרַענֵן, עונֵן, צונֵן, רונֵן, תָקֵן, תִקנֵן, גִוונֵן, הִתְאונֵן, הִתְגונֵן, הִתְבונֵן, הִתְחונֵן, הִתְכונֵן, הִתְלונֵן, הִתְרונֵן, הִתכַוונֵן, יגַוונֵן, יְחונֵן, טונֵן, יִתגונֵן, יִתאונֵן, יִתבונֵן, יִתכַוונֵן, יִתכונֵן, יִתלונֵן, יִתרונֵן, יְקונֵן, כִוונֵן, כונֵן, יקונֵן, מְגַוְנֵן, להִתאונֵן, להִתבונֵן, להִתכונֵן, להִתכַוונֵן, להִתרונֵן, לאונֵן, לגונֵן, לגַוונֵן, מְכַוְנֵן, להתגונֵן, מִתְכַוְנֵן, להתלונֵן, לחונֵן, לכונֵן, לכַוונֵן, לקונֵן, שונֵן, קונֵן, מְיַסֵד ומְכונֵן, עָצֵב וְאונֵן, תיבָנֶה ותיכונֵן

להרחבה ראה:
אין, גיבן, הכוון, אבן, אנטיגן, אוגן, מדנדן, אדן, בוהן, אזן, אכן, חותן, בטן, מאיין, התקן, זוקן, תוכן, גובלן, אומבודסמן, אומן, חונן, רנן, מאחסן, חוסן, יען, מדפן, חופן, אופן, מחמצן, מתמרן, אורן, דשן, חושן