_ פירוש

פירוש

חוֹנֵק

1. [תמ] ממית בחנק, ממית על-ידי סתימת דרכי הנשימה: שאם יכבוש ידוֹ מעט הוא חונקה (מכילתא בשלח ב 6)

2. [תמ] (בהשאלה) דוחק, גורם לחץ (של זמן וכד'): החונק את אחד בשוק ומצאו חברו ואמר לו: הנח לו (בבא בתרא י, ח)

3.[עח] כּובֵש, עוצֵר: האם חָנקה את דמעותיה

4. [עח] גורם תחושת מַחנק, לוחץ בגרון: הצווארון של החולצה חונֵק אותי

דקדוק למילה _

[פ'; חונֶקֶת; חָנַק, יַחנוק, לַחנוק] <חנק>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

<חנק> במשקל קוטֵל לציון שם פעולה. מאכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום

מילים נרדפות למילה _

חונֵק
[פ']
1. דוחֵס , דוחֵק , לוחֵץ , מדַכֵּא , מַחניק , מחַנֵק , מֵעיק , מֵציק , מֵצֵר , משַנֵק , אוטֵם , כּובֵש , עוצֵר [שדה סמנטי: מצוקה] | ניגודים: מאַוורֵר, משַחרֵר

2. הורֵג , מֵמית [שדה סמנטי: הריגה] | ניגודים: מחַיֶה

חרוזים למילה _

הִשתַנֵק, הִתפַנֵק, זונֵק, זִינֵק, חונֵק, חִינֵק, יונֵק, יזַנֵק, יֵיאָנֵק, יֵיחָנֵק, יִישָנֵק, יפַנֵק, יפַקנֵק, להֵיאָנֵק, להֵיחָנֵק, מְזַנֵק, מַזְנֵק, מְחַנֵק, מנַקְנֵק, מְפַנֵק, מְפַקְנֵק, מְשַנֵק, מַשְנֵק, מִשְתַנֵק, מִתְנַקְנֵק, מִתְפַנֵק, סונֵק, עונֵק, שונֵק, אונֵק, מֵעולֵל וְעַד יונֵק