_ פירוש

תואר הפועל שנוצר על ידי שימוש בשם עצם או צירוף שמני, שבתחילתו מיליות היחס כְּ או לְ <ב ו- צחוק>

דָחוק, דִיחוק, מָחוק, רִיחוק, שָחוק, שִיחוק, אָחוק, דיחוק, דִחוק, בִצחוק, חוק, יָחוק, לִדחוק, לדחוק, מִמְחוק, לִמחוק, לִצחוק, לִשחוק, לִרחוק, מֵרָחוק, לָחוק, למחוק, לצחוק, לשׂחוק, לרחוק, צְחוק, שְׂחוק, שַׂחְרָחוק, רִחוק, רָחוק, ריחוק, הוא אוהֵב אותו מֵרָחוק, גועֶה בִצחוק, אַבטָחה מֵרָחוק, הַצָעַת חוק, גַז הצחוק, אַנשֵי החוק, הָיה לִצחוק, הָיה לִשׂחוק, הָיָה לִצְחוק, הָיָה לִשְׂחוק, דְיו כְתובָה עַל נְיָר מָחוק, המִזרָח הרָחוק, בַת צחוק, בַת שׂחוק, אסימון מָחוק, העָבָר הרָחוק, חָבות חוק, יוצֵא שמו למֵרָחוק, יָצָא שמו למֵרָחוק, לִבלי חוק, מדינַת חוק, מוצָא מחוץ לָחוק, מֵפֵר חוק, מִתגַלגל מִצחוק, מִתפַקֵעַ מִצחוק, מַטבֵעַ מָחוק, מַטבֵעַ שָחוק, מַרְחִיק חוק, לֶחֶם חוק, עובֵר חוק, עושֶׂה צְחוק, עושֶׂה מִמֶנו צחוק, עושֶׂה צחוק, עַד לְמֵרָחוק, פִינו נִמְלָא שְׂחוק, פֵירוש דָחוק, שומרֵי החוק, שָׂם אותו לִצחוק, זֶה לא צחוק, נְיָיר מָחוק, נְיָר מָחוק, קָרוב רָחוק