_ פירוש

פירוש

אֿוהֶל, אֹהֶל [תנ]¹

1. דירה ארעית עשׂויה מיריעות בּד מתוּחות וּקשוּרות אל יתֵדות התקוּעות בּאדָמה, משמשת גם לחנייה בַּחוּץ, כגון אוהל סיירים:
ויָבֹאוּ אל אֹהֶל אחד וַיֹאכְלוּ (מלכים ב' ז, 8)
2. מִשכּנם של נוודים, של עוברי אורח ואף של מקנה, עשוי מיריעות עור או בד, אך בעיקר משׂער עִזים: והוא (אברהם) ויושב פתח האֹהל (בראשית יח 1); הבדווים גרים באוהלים בנגב
3. (בהשאלה) מעון כינוי למקום שגרו או שגרים בו: הנני שָׁב שבוּת אָהֳלֵי יַעקֹב (ירמיה ל, 18)
4. מקום מגורי שבט, משפחה: וידעת כי שלום אָהלך (איוב ה 24)
אנגלית: tent

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; אוהֶל-, אוהָלים, אוהֳלי-, אוהֳלו]

ביטויים עם המילה _

← איש לאוהלו
← יושב אוהל
← נוטה אוהל

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. בדרך של שאילת משמעות ממילה תלמודית קיבלה את צורתה העכשווית

מילים נרדפות למילה _

אוהֶל (תוצאה דומה)
אָהיל , אַפּיריון , בַּיִת , בִּקתה , דירה , וילון , חוּפּה , חיפּוּי , יריעה , כּיסוּי , כּיפּה , מִבנֶה ארָעי , מגוּרים , מָסָך , מָעון , מִשכָּן , סוּכּה , צריף , קוּבּה , קיוסק , שַפריר [שדה סמנטי: בית]

אוהֵל (תוצאה דומה)
מחַפֶּה , מכַסֶה , סוכֵך [שדה סמנטי: שמירה] | ניגודים: מגַלה

חרוזים למילה _

אוהֶל, נואֶל, חֵרֶק האוהֶל, יושֵב אוהֶל, פַכית כוהֶל, פֶלֶג אוהֶל, נוטֶה אוהֶל