1. (על) (בּרכה, רוּחַ הקודֶש) נָח, שוכן, נֶאצל (על אדם, על עבודה וכד'): "שנַיִם שיושבין ויש בֵּינֵיהֶם דִברֵי תורה שכינה שרוּיָה בֵּינֵיהֶם" (אבות ג, ב);
2. [תמ] נמצא בּמצב מסוּיָם: "בִּזמַן שישראל שרוּיִין בּצַעַר" (סוטה מח); הולדת הילד הפריחה את שממון הזוגיות שהיו שרויים בה
אנגלית: located; situated
***
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה