1. [תמ] לשון נקייה לציין מֵת (קיצור של נפטר מן העולם או נפטר לבית עולמו): שנִפטַר בשם טוב ויצא מן העולם בשלום (מדרש רבה קוהלת ז א טוב שם); הוא נִפטַר בשיבה טובה
2. [תמ] משתַחרר (מחובה או ממִטרד) (סביל של פּוֹטֵר): כל חייבי כריתות שלקו נִפטְרו מידי כריתתן (מכות ג, טו); חייבים אנו להיפָטֵר מכל המסיתים
3. [תמ] נפרָד, הולך מִן: נִפטְרו זקני ירושלים והלכו להן (סוטה ט, ה); הנִפטָר מחברו... צריך לטֹל ממנו רשות (מדרש רבה בראשית טז); נִפטַרתי ממנו והלכתי לדרכי (תנו דעתכם להבדל בין נִפְטָר לבין נִפתָר)
אנגלית: pass away; released; separated
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה