1. [תמ] רֶגש עמוק של משיכה לאדם או לדָבָר (רעיון, ספר, מאכל וכד'); חיבה עמוקה, חֵשק, אהדה, חֶמדה (ההפך: שנאה): מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה (שיר השירים ח, 7)
2. [עח] (בהרחבה) יחסי משפחה תַקינים, שלום בית: האהבה שוררת בביתם
3. [יב] סוג של פיוט נפוץ בשירת הקודש העברית בימי הביניים, המבטא את אהבת הקדוש־ברוך־הוא וכנסת ישראל ואת אהבת המשורר לֵאלוהיו בדימויי אהבה שבין גבר לאישה. הפיוט נאמר בתפילת שחרית לפני קריאת שמע בשבתות מסוימות, ובחגים לפני הבּרָכה "הבוחר בעמו ישראל באהבה"
(להרחבה ראה מילון המקרא) אנגלית: love, affection
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה