1. [תנ] תבוּאה - בעיקר לאחר שהוּצָא ממנה המוץ: וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר (יואל ב, 24)
2. [עח] שם כּללי למינֵי הדגן: חיטה, שׂעורה וכד'
3. [עח] כּינוּי לוואי לצמח לא תרבּוּתי ולבעל חיים לא מבוּיָת: פִּרחֵי בַּר, חַיות בַּר
4. [תנ] שָׂדֶה: יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא־שָׁבוּ לָמוֹ (איוב לט, 4)
אנגלית: grain; field