בר פירוש

1. בית ראשון
2. בן רבי
3. בני רחמנים
4. בראשית רבה
5. (בצבא) בינה רשתית

***

1. ברבי
2. בראשית
3. ברכות

***

1. [תמ] רכיב של ביטויים בהוראת ניתן ל-: בַּר בּיצוּעַ; בר אכילה
2. [עח] בַּעַל, שיֵש לו: כל בַּר דַעַת יסכים עמו
3. [עח] חלק מצירוף המציין תכונה או מעמד של אדם או של דבר, כגון 'בר־מצווה', 'בר־אוריין'
אנגלית: able

***

1. נקי, בהיר, טהור: "נקי כַּפַּיִם וּבַר לֵבָב" (תהילים כד, 4)
2. נבחר, נבדל: "בָּרה היא ליולדתה" (שיר השירים ו, 9)
אנגלית: pure, clean

***

1. [תנ] תבוּאה - בעיקר לאחר שהוּצָא ממנה המוץ: וּמָלְאוּ הַגֳּרָנוֹת בָּר וְהֵשִׁיקוּ הַיְקָבִים תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר (יואל ב, 24)
2. [עח] שם כּללי למינֵי הדגן: חיטה, שׂעורה וכד'
3. [עח] כּינוּי לוואי לצמח לא תרבּוּתי ולבעל חיים לא מבוּיָת: פִּרחֵי בַּר, חַיות בַּר
4. [תנ] שָׂדֶה: יַחְלְמוּ בְנֵיהֶם יִרְבּוּ בַבָּר יָצְאוּ וְלֹא־שָׁבוּ לָמוֹ (איוב לט, 4)
אנגלית: grain; field

***

חוּץ, חיצוניוּת, מבַּחוּץ: על כרעיו ועל קרבו - תוך ובַר (מכילתא בוא ז.)
אנגלית: external

***

בֶּן-: מה בֶּרי ומה בַּר בטני (משלי לא, 2); בַּר אנֹש (דניאל ז, 13)
אנגלית: son; boy

***

1. מִסבָּאה; בית מרזח; מקום שמוכרים ומַגישים בו משקאות חריפים
2. דֶלפֵּק משקאות; ארון למשקאות
3. מוט מתכת צמוד לקיר המשמש לאימוני רקדנים
4. יחידת מידה של לחץ השווה למיליון דין לסמ"ר או למאה אלף פסקל
אנגלית: bar

***