1. [תמ]
קוֹרפּוּס; עצם, מִבנֶה בעל שלושה ממַדים, דבר שתופס מקום בחלל, בעיקר גוף של אדם או של בעל חיים: אף-על-פי שיש סימנין בגופו ובכליו (יבמות קכ); ויהיה גופו שלם (רמב"ם, הלכות דעות ד כ); גופו חסון ושרירי (השווה: גופה)
2. [עח] (בטכניקה) מסגרת, החֵלק העיקרי במכשיר: חלק זה מתחבר לגוף המכשיר
3. [יב] עצם, חומר: הגופים העליונים והגופים המחצביים (ספרות ימי הביניים)
אנגלית: body, corpus