יד פירוש

יורֶה דֵעה

***

1. [תנ] כל אחת מִשתֵי הגַפַּיים העליונות של האדם: הגֻלגֹלת והרגלים וכפות היָדַיִם (מלכים ב' ט, 35); תן לי יָד אחת, רגל אחת (תוספתא ביצה ג, ו); הם ניגנו יצירה לפסנתר בארבע ידיים
2. [עח] מי שמשתתף במשחק קלפים: דרושה עוד יָד למשחק
3. [ז"י] (בספורט) נגיעת יד של שחקן בכדור בזמן משחק כדורגל, פעולה הנחשבת לעברה: יד! קרא השופט ופסל את השער;
4. החלק הבולט בכלי לאחיזה, משענת: "שְתֵּי יָדוֹת לַקֶרֶש האחד" (שמות כו, 17)
5. צד: "כל יַד נחל יַבֹּק ועָרֵי הָהָר" (דברים ב, 37)
אנגלית: hand, arm

***

1. [תנ] חֵלק, מנה: ונתתם חמישית לפרעה וארבע היָדֹת יהיה לכם (בראשית מז, 24); לא היו מהלכין כל היום, אלא שתי יָדות ביום (תוספתא ביכורים ב, ח); הוא אכל שתי יָדות מן העוגה
2. [יב] פּלוּגה, חלק מן הצבא: אלעזר בנו הגיבור ועמו יָד רַבּה וחזקה מאוד מבחורי הפריצים (ספרות ימי הביניים)
3. [עח](בביטוח) מגבלת סכום הסיכון שחברת הביטוח מקבלת על עצמה ואשר מעבר לו היא מעבירה לביטוח משנה, וכן החלקים שמבטחי המשנה מקבלים על עצמם המבוטאים כמכפלה של חלקה של חברת הביטוח המוסרת
אנגלית: line, part

***

1. [תנ] מַצֶבֶת זיכָּרון: יַד אבשלום (שמואל ב' יח, 18); יָד למעפיל היא מַצֶבֶת זיכּרון לַמַעפילים שהֶעפּילו ארצה
2. [עח] מִפעל מַזכּרת, זיכּרון קיָים: יָד לבָנים
אנגלית: memorial

***

1. [תנ] מקום המיועד לתפקיד מסוים: ויַד תהיה לך מחוץ למחנה (דברים כג, 13)
2. [תמ] רמז לדבר: מה קָרבנות יש להם יָד, אף פאה יש לה יָד (נדרים ו:)
אנגלית: specific place; clue

***

1. [תנ] חלק בולט בכלי המשמש לאחיזה: שתי יָדות לקרש האחד (שמות כו, 13); שש מעלות לכסא... ויָדות מזה ומזה (מלכים א' ו, 19); היא אחזה בסיר בידותיו
2. [תנ] קַת, יָדית: מקל שנעשה יד לקוּרדום (שבת מח); ידותיהן של חרבות וידותיהן של צמחים וידותיהן של סכינים (ויקרא רבה יא); יַד הפטיש נשברה
3. [תמ] עוקץ של אשכול פֵּרות גדול: יַד האשכול כלשהו (עוקצין א, א)
אנגלית: handle; gunstock; stipe

***

תנועות היד מסמלות פעולות ומצבים שונים, כגון: יד לפה - שתיקה. (משלי ל 32); יד על פה - תדהמה (איוב כא 5); הרם יד, נשא יד - שבועה (בראשית יד 22); נשיקת יד - אות אהבה והערצה (איוב לא 27). נותן יד - תקיעת כף - התחייבות (עזרא י 19); והפכו קפוץ יד - הימנע מלתת (מלכים ב' טו 7); שלוח יד ב- - פגוע חזק (שמות כב 7); ידיים על הראש - אות אֵבֶל, יֵאוש (ירמיה ב 37)

***