1. [תמ] לוּחית מַתֶכת עגוּלה בעלת עֵרך נָקוּב לקנייה ולמכירה
2. [תמ] נוסח קבוּע, כגון מִנהג, ביטוּי, מוּנח וכד': אנשי הכנסת הגדולה התקינו את מטבע התפילה
3. [עח] שֵם כּללי לכסף העיקרי בשימוּש במדינה: המטבע הנהוג בישראל הוא שקל חדש
4. מבחינה חוקית, כל צורה של כסף (כגון כסף נייר ומטבעות מתכת) המונפק על ידי הממשלה או בנק מרכזי, המשמש הילך חוקי ואמצעי חליפין. בישראל מגדיר חוק בנק ישראל מטבע כשטר כסף או מעות שהונפקו לפי הוראותיו.
אנגלית: currency
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה