משקולת

1. [עח] גוּש מַתֶכת קָשוּר בקצֵה חוט וכד' ליצירת כובֶד
2. [תנ] אנָך, גוּש עופֶרת הקָשוּר לחוּט של בַּנָאים לבחינת זקיפוּת ואנכיות הקיר של הבִּניָין: את קַו שֹמרוֹן ואת מִשקֹלת בֵּית אַחְאָב" (מלכים ב' כא, 13); חוט המשקֹלת שנים-עשר (טפחים) (כלים כט, ג)
3. [תמ] מִשקָל, אֶבן שקילה: משקלות שנשתברו, אף על פי שמחזירן ושוקל בהן, טהורין (תוספתא כלים בבא מציעא ב, טז); משל לשולחני שהיה משקר במשקלות (תנחומא בלק יב)
4. [עח] (בּספּורט) כדור מתכת שקושרים בקצה היד או הרגל בשעת אימון שמאמץ ומותח שרירים
5. [עח] כדור מתכת כָּבֵד הנמצא בשני קצותיו של מוט ברזל, המשמש בתרגילי הרמת משקולות
6. [יב] מִשקָל בשירה או בּדִקדוּק: המתקני חרז אשר שיריהם מלאה הארץ ולא נמצא לאחד מהם שיר המשקולת הערב (ספרות ימי הביניים); המלמד לעצמו הוא ממשקולת לשון קל, לפיכך ציווי לשון רבים שלו נָקוד בחיריק כמו "אמרו", "שמעו"... (רש"י ישעיה א 17)

***