1. [תנ] חומֶר קַרני הצומֵחַ בִּקצֵה האֶצבַּע: ועשתה את צפָּרנֶיה (דברים כא, 12); ומותר ליטול ציפורניים בחולו של מועד (מועד קטן י.)
2. [עח] לוּחית מַתֶכת מחוּדדת בִּקצֵה העֵט, או בִּקצֵה עֵט נוצה
3. [תנ] חֶרט חד לכתיבה ולחקיקה: כתובה בעט ברזל, בצפֹרן שמיר (ירמיה יז, 1)
4. [תמ] אחד מִכּלֵי החפירה בימֵי התַלמוּד: ונטל את הציפורן לחתור בית אביו (מדרש רבה שמות לז)
5. [עח] (בִּצמָחים) החֵלק הצַר והתחתון של עלֵי הכּותֶרת
אנגלית: nail
![ציפּורן<sup>2, צִפֹּרֶן [עח] </sup>](assets/images.lib/0_52234100_1524234413_360323874.jpg)
טעות \ הערה