1. הביטוי למחיר הכסף בתקופה נתונה, מחיר הנובע מהיכולת להמיר את הכסף בנכסי הון לשם ייצור. מכאן שמחיר הכסף נקבע על ידי ערך השימוש האלטרנטיבי בו לצורך השקעה. הריבית היא תמורה המשולמת לבעלים על הנזרותו מהשימוש בכסף, תמורה בשל ויתור על צריכה (שימוש בכסף) בהווה. תפקידה העיקרי של הריבית - כמו של מחירים אחרים של סחורות ושירותים - הוא לאזן את ההיצע של קרנות הון זמניות עם הביקוש להן. כדי שלמונח 'ריבית' תהיה משמעות יש להוסיף גם את המלה שנתית. אם הכוונה היא לתקופה אחרת יש לציין את התקופה.
2. אחת מצורות ההכנסה מרכוש, במקביל לדיבידנד, רנטה ורווחים. בשימוש המקובל המונח ריבית מתייחס לשיעור הגידול בערכן של הלוואות, להבדיל מתשואה המתיחס לשיעור הגידול בערכם של נכסים שונים. מבחינה כלכלית אין חשיבות להבחנה זו.
3.בחוק, כל תמורה הניתנת בקשר עם מִלווה ושיש בה משום תוספת לקרן, לרבות דמי עמילות ודמי ניכיון המשתלמים כאמור, בין שהם נקראים בשם ריבית ובין שהם נקראים בשם אחר.
interest