מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

פוצר

פירוש

1.[תנ] מַפציר, מבקש בּקשה חוזרת ונִשנֵית, מִתחנֵן (סִפרוּתי): ויאמרו לא כי ברחוב נָלין וַיפצר בם מאוד ויסורו אליו (בראשית יט 3-2); ויפצר בו לקחת (מלכים ב' ה 16)
2. [עח] משיֵיף, מגָרֵד בפצירה (סִפרוּתי)

פוצר דקדוק


[פ'; פוצֶרֶת; פָּצַר, יִפצַר, לִפצור] <פצר>

פוצר ניבים וצירופים

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך פוצר

פוצר אטימולוגיה

מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.

פוצר נרדפות וניגודים

פּוצֵר
[פ']
1. מגָרֵד , מלַטֵש , משַיֵיף , מ[שדה סמנטי: פ'] 1. מגָרֵד, מלַטֵש, מש
2. דורֵש
, מבַקֵש , מַעתיר , מַפציר , מִתחַנֵן , פּורֵץ , תובֵעַ [שדה סמנטי: בַּקָשה] | ניגודים: פּוקֵד

פוצר חריזה

אוצֵר, בוצֵר, ביצֵר, הֵצֵר, הִתבַצֵר, הִתנַצֵר, הִתקַצֵר, חִיצֵר, חִצצֵר, חָצֵר, יבַצֵר, יוצֵר, יחַצצֵר, יחַצֵר, ייבָצֵר, ייוָוצֵר, יינָצֵר, ייעָצֵר, יְיַצֵר, יִיצֵר, ייקָצֵר, ימַלצֵר, ינַצֵר, יָצֵר, יצַרצֵר, להיבָצֵר, להיוָוצֵר, להינָצֵר, להיעָצֵר, להיקָצֵר, מְבַצֵר, מְחַצְצֵר, מְחַצֵר, מְיַיצֵר, מְמַלְצֵר, מְנַצֵר, מֵצֵר, מְצַרְצֵר, מְקַצֵר, מִתְבַצֵר, מִתְנַצֵר, מִתְקַצֵר, עוצֵר, פוצֵר, קוצֵר, יִיוָוצֵר, ייווצֵר, מוצֵר, נוצֵר, דִמיון יוצֵר, כחומֶר ביַד היוצֵר, כלי יוצֵר


פוצר פרוש | פוצר פירוש | פוצר מילון | פוצר הגדרה מילונית | פוצר מילון עברי | פוצר מילון אנציקלופדי | פוצר אנציקלופדיה | פוצר תרגום
פוצר פירוש השם | פוצר פירוש המילה | פוצר משמעות המילה | פוצר ביטויים | פוצר דקדוק | פוצר לשון | פוצר ניבים | פוצר אטימולוגיה
פוצר מילים נרדפות | פוצר ניגודים | פוצר חריזה | פוצר חרוזים | פוצר צירופים | פוצר פתגמים | פוצר ניבים | פוצר תחביר
פוצר ביטויים | פוצר ציטוטים | פוצר ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications