אהל פירוש

1. [עח] סוּג של צמחים בַּעלֵי עלים בַּשׂרניים ממִשפַּחת החַיעַדיים. גדֵלים בישׂראל בּעיקר בַּאזורֵי המִדבּר, מוצאו:
דרום אפריקה. האהל התרבותי משמש כצמח נוי;

2. [תנ] עץ בּושׂם ממִשפַּחת המִתנָנִיים שמוזכר במקרא: ״כאהלים נטע ה' כארזים על פני מים״ (במדבר כד, 6). שימש להפצת ריח טוב על-ידי שׂרֵפתו. הכוונה היא לאלוַוי הגדל בהודו ונקרא בשֵם "אגהאל", וביוונית "אכסיליאון" (לפי תרגום יונתן בן עוזיאל). גם בימינו משתמשים, בכמה ארצות באסיה, בעץ האלווי לבושם ולקטורת, וכן לתעשיית רהיטים יקרים. (ראה גם: רוקח);

3. כינוי לבושֶׂם עצמו המופק מהעץ הנ"ל, כאמור בפסוק: "מֹר ואהלות עם כל ראשי בשׂמים" (שיר השירים ד, 14);

4. [תמ] צֶמח שהשתמשוּ בּו לִכביסה: ״ומכבס כסותו... במים ולא בנתר ולא באהל״ (מועד קטן יז)

***