יחד

פירוש

יַֿחַד^{1 [תנ]}

זה עִם זה, בּצַוותָא: יַחַד עשיר ואֶביון (תהילים מט 4); שֶבת אחים גם יַחַד (תהילים קלג 1); ויַחַד יאכלו ויַחַד יברכו ויַחַד יועֵצוּ (מגילת הסרכים ו 3-2); נשיר יַחַד במקהלה

יחד דקדוק

[תה"פ] <יחד>

יחד ניבים וצירופים

← ביחד ולחוד

יחד אטימולוגיה

<יחד> במשקל קטל (סגוליים)

יחד נרדפות וניגודים

יַחַד (תוצאה דומה)
[ת']
1. אֶת , בּלִוויַית- , בִּמשוּתָף , בּצַוותָא , בִּשנַיים , גַם , דוּ־צדָדי , הדָדי , הדָדית , הַסכָּמָתי , זֶה עִם זֶה , זֶה־ אֶת-זֶה , חֶברה , טַן-דוּ , יַחדָיו , נוסָף , עִם , צֶוֶות , צַוותָא , קואופֶּרָטיבי , שיתוּפי , תוסֶפֶת [שדה סמנטי: שיתוּף] | ניגודים: בּלי, לחוּד

2. בּו בַּזמַן , בּו זמַני , בּעֵת וּבעונה אַחַת , סימוּלטָני [שדה סמנטי: הדדיות]

יחד חריזה

יחַד, פַחַד, שוחַד, יַחַד, ביַחַד, אַנשֵי היַחַד, יוצאים יַחַד

להרחבה ראה:
מיוהד, בד, בדיעבד, אזמרגד, נדד, בה"ד, אחד, יחד, אטד, יד, אשתקד, ולד, גמד, מונד, מוסד, בעד, ועד, מוספד, ספד, כיצד, ארד, חשד

יחד

יַֿחַד1 [תנ]