1. [תנ] בַּעל-חיים טורף ממחלֶקת הזוחלים. גופו ארוך וַחסר גַפַּיים ומתפתל. מינים מסוּיָמים ממנו הם ארסיים וּמסוּכּנים לאדם: ונָחָש - עפר לחמו (ישעיה סה, 25); נָחָש כרוך על עקבו (ברכות ה, א); כשהנָחָש בא לנשוך הוא נושך כמין שריקה (רש"י בראשית ג, 18); הנָחָש זוחל על גחונו
2. [תמ] (בּהשאלה) אדם רָשע ועַרמוּמי, נוכֵל המֵסית וּמַדיח (עממי): היו ישראל במצרים והיה פרעה הנָחָש מתחכם עלי (מדרש רבה שמות כ); היזהר ממנו, הוא נָחָש!
3. [תמ] דָבָר דמוּי נחש: לא יאכל אדם בצל מפני נָחָש שבו ומעשה ברבי חנינא שאכל חצי בצל וחצי נחש שבו ונטה למות וביקשו חברים רחמים עליו וחיה (עירובין כט); ליחות היוצא מן העלין קרוי נָחָש ששורף כארס הנחש (רש"י עירובין נו, מובא בד"ס)
4. [תמ] אחת ממחלות העֵינַיים בּימֵי קדם: הרי בעיניו דק תבלול חימזון נָחָש (בכורות ו, ב)
5. [עח] (בּאַסטְרונומיה) קבוּצת כּוכבים של אזור המַשוֶוה
אנגלית: snake
***
[ז'; נחַש-, נחָשים, נַחשֵי-, נַחשו] <נחש>
השורש <נחש> דומה לשורש <רחש> תוך חילופי נו"ן ברי"ש דבר המזכיר את זחילת הנחש. נחש כשם בעל החיים קרובה למילה הערבית חַנַש במשמעות דומה.
בָחַש, הוחַש, הוכחַש, הומחַש, חושחָש, חָש, יוחַש, יוכחַש, יומחַש, יִיבחַש, יִילחַש, יִירחַש, כָחַש, לָחַש, מאולחָש, מוחָש, מוכחָש, מומחָש, מלוחָש, מנוחָש, מַפחָש, נָחָש, רָחַש, רָכַש, כִנשוך נָחָש, לחישַת נָחָש, פורֵץ גָדֵר יִשְכֶנו נָחָש, עָרום כנָחָש, שביל הנָחָש, נוקֵם וְנוטֵר כְנָחָש, נושֵׂא נָחָש
נחש פרוש | נחש פירוש | נחש מילון | נחש הגדרה מילונית | נחש מילון עברי | נחש מילון אנציקלופדי | נחש אנציקלופדיה | נחש תרגום
נחש פירוש השם | נחש פירוש המילה | נחש משמעות המילה | נחש ביטויים | נחש דקדוק | נחש לשון | נחש ניבים | נחש אטימולוגיה
נחש מילים נרדפות | נחש ניגודים | נחש חריזה | נחש חרוזים | נחש צירופים | נחש פתגמים | נחש ניבים | נחש תחביר
נחש ביטויים | נחש ציטוטים | נחש ראשי תיבות