נחש פירוש

פירוש

נָחָשׁ ¹

1. [תנ] בַּעל-חיים טורף ממחלֶקת הזוחלים. גופו ארוך וַחסר גַפַּיים ומתפתל. מינים מסוּיָמים ממנו הם ארסיים וּמסוּכּנים לאדם: ונָחָש - עפר לחמו (ישעיה סה, 25); נָחָש כרוך על עקבו (ברכות ה, א); הנָחָש זוחל על גחונו
2. [תמ] (בּהשאלה) אדם רָשע ועַרמוּמי, בוגדני, נוכֵל המֵסית וּמַדיח (עממי): היו ישראל במצרים והיה פרעה הנָחָש מתחכם עלי (מדרש רבה שמות כ); היזהר ממנו, הוא נָחָש!
3. [תמ] דָבָר דמוּי נחש: ליחות היוצא מן העלין קרוי נָחָש ששורף כארס הנחש (רש"י עירובין נו, מובא בד"ס)
אנגלית: snake, serpent

דקדוק למילה נחש

[ז'; נחַש-, נחָשים, נַחשֵי-, נַחשו] <נחש>

ביטויים עם המילה נחש

← בעת נחשים
← ערום כנחש
← שביל הנחש

מקור המילה נחש (אטימולוגיה)

השורש <נחש> דומה לשורש <רחש> תוך חילופי נו"ן ברי"ש דבר המזכיר את זחילת הנחש. נחש כשם בעל החיים קרובה למילה הערבית חַנַש במשמעות דומה.

מילים נרדפות למילה נחש

נַחַש (תוצאה דומה)
אינטוּאיציה , אַסטְרולוגיה , אִצטַגנינוּת , הִתנַבּאוּת , חיזוּי , נבוּאה , ניחוּש , הַגָדַת עתידות [שדה סמנטי: נבוּאה]

חרוזים למילה נחש

בָחַש, הוחַש, הוכחַש, הומחַש, חושחָש, חָש, יוחַש, יוכחַש, יומחַש, יִיבחַש, יִילחַש, יִירחַש, כָחַש, לָחַש, מאולחָש, מוחָש, מוכחָש, מומחָש, מלוחָש, מנוחָש, מַפחָש, נָחָש, רָחַש, רָכַש, כִנשוך נָחָש, לחישַת נָחָש, פורֵץ גָדֵר יִשְכֶנו נָחָש, עָרום כנָחָש, שביל הנָחָש, נוקֵם וְנוטֵר כְנָחָש, נושֵׂא נָחָש