מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

אש

פירוש
אֵשׁ<sup>1</sup>

1. [תנ] תופעת אור וחום בּגוּף בּועֵר, שַלהֶבֶת, נוּר, לֶהבה: באפס עצים תכבה אש (משלי כו, 2); ואין הקטרה ללא אש (רש"י יומא מה:); כיבוי אש במים
2. [יב] אחד מארבעת יסודות האלכימיה (העתיקים): אש, רוח, מים עפר (חובות הלבבות)
3. [תמ] אחד מאבות נזיקין: אש של אדם שהזיקה את ממונו או את גופו של חברו (בבא קמא ב.)
4. [עח] הוראה לירי של כּלֵי נֶשֶק הפועלים בּכוחַ אבק שׂרֵפה: המפקד צעק: "אש!" והחיילים ירו
5. [תנ] כּינוּי לרֶגֶש עַז, כגון כעס, קנאה, תשוקה: באש עֶברתי כִּליתים (יחזקאל כב, 31); אש האהבה שורפת את לבו
6. [תמ] קדחת: אש של עצמות (גיטין ע, עא)
7. [עח] בביטוח אש מוגדרת כגורם המייצר חום, להבה או בערה (מונח שהתייחד, בדרך כלל, לבערה של אונייה). האש היא תרכובת של ניצוצות או להבה אך לא התפוצצות, הגורמת להתלקחות. כיסוי ביטוח אש הוא לסיכון אש
אנגלית: fire, flame, heat

אש דקדוק


[ש"ע; נ'; אֵש-, אִשים, אִשֵי-, וגם אִשות, אִשו (במקרא זו"נ)]

אש ניבים וצירופים

אש אטימולוגיה

מילה שמקורה אוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס

אש נרדפות וניגודים

אש חריזה

אֵשׁ, בּוֹאֵשׁ, הִתיָיאֵש, יְיָאֵש, יֵיאֵש, יִיבָּאֵש, ייוָואֵש, להיוָואֵש, מבָאֵש, מְיָיאֵש, מִתבָּאֵש, מִתְיָיאֵשׁ

להרחבה ראה:
אש, מגבש, חובש, יובש, דגש, פילגש, גודש, גודש, בוחש, בוטש, מאייש, מוקש, רכש, גולש, עולש, חרמש, אמש, מנשנש, גועש, טיפש, חופש, אפש, דורש, חורש, בושש

אש פרוש | אש פירוש | אש מילון | אש הגדרה מילונית | אש מילון עברי | אש מילון אנציקלופדי | אש אנציקלופדיה | אש תרגום
אש פירוש השם | אש פירוש המילה | אש משמעות המילה | אש ביטויים | אש דקדוק | אש לשון | אש ניבים | אש אטימולוגיה
אש מילים נרדפות | אש ניגודים | אש חריזה | אש חרוזים | אש צירופים | אש פתגמים | אש ניבים | אש תחביר
אש ביטויים | אש ציטוטים | אש ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications