1. [עח] פּעוּלה של תנוּעות או חשיבה או ניחוּש או זריזוּת וכד' לשם שַעשוּעַ או לשֵם תחרוּת: הלכנו לצפות במשחק הגמר בכדורגל
2. [עח] צַעצוּעַ, כּלי או מכשיר שמשַׂחקים בו: הילד אוהב לשחק במשחקים שלו
3. [עח] תַפקיד של שַׂחקָן במַחזֶה ואופן בּיצוּעו: משחק מצוין של השחקנית הראשית במחזה
4. [תנ] צְחוֹק, לַעַג: בַּמְלָכִים יִתְקַלָּס וְרֹזְנִים מִשׂחָק לו (חבקוק א, 10)
אנגלית: acting, play, game, make fun
***
[ש"ע; ז'; מִשׂחַק-, מִשׂחָקים, מִשׂחקֵי-, מִשׂחָקו] <שׂחק>
מקור המילה משחק (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך משחק
מִשׂחָק
(תוצאה דומה)
בּידוּר , בּילוּי , הנָאה , הִשתַעשְעוּת , הִתעַנגוּת , עונֶג , צחוק , צַעצוּעַ , שׂחוק , שַעשוּעַ [שדה סמנטי: בּידוּר, שַעשוּעַ] | ניגודים: טִרחה, עמָל
משַׂחֵק
(תוצאה דומה)
[פ']
1. מבַדֵח , מצַחֵק , מִשתַעשֵעַ , מִתבַּדֵר , משַעשֵעַ , מִתעַלֵס , מִתעַנֵג , נֶהנֶה , צוחֵק [שדה סמנטי: שַעשוּעַ] | ניגודים: סובֵל
2. בַּדחָן , מגַלֵם , מַציג , שַׂחקָן
דְחָק, דָחַק, הודְחַק, הורְחַק, חַק, יִדְחַק, יודְחַק, יורְחַק, יִמְחַק, יִצְחַק, יְרוחַק, יִרְחַק, מודְחָק, מורְחָק, מְחָק, מְרוחָק, מֶרְחָק, משׂוחָק, מִשְׂחָק, נִדְחָק, נִמְחָק, נִשְחָק, צָחַק, רָחַק, שָחַק, שָׂחַק, מִשְׂחָק, מְשֻחָק, יוצֵא מֵהמִשׂחָק, כַדור מִשׂחָק, כלי מִשׂחָק
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה