מעצר

פירוש

מַעֲצָר, מַעְצָר

מובל למעצר

1. [עח] מַאסָר זמַני של אדם חשוּד בּעבֵרה: הוא הושם במעצר עד תום החקירה
2. [תנ] מחסום, ריסון, שליטה עצמית; מניעה, מַעצור, עיכּוּב: עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ (משלי כה, 28)
3. [עח] התקן להדממת מכונה
4. [עח] התקן המחזיק רכיב מכני במקומו

אנגלית: detention, arrest, restraint

מעצר דקדוק

[ש"ע; ז'; מַעֲצַר-, מַעֲצָרים, מַעַצרֵי-, מַעצָרו] <עצר>

מעצר ניבים וצירופים

← בית מעצר
← חלופת מעצר

מעצר אטימולוגיה

לא נמצאה אטימולוגיה לערך מעצר

מעצר נרדפות וניגודים

מַעצָר (תוצאה דומה)
בֵּית אסוּרים , בֵּית כֶּלֶא , בֵּית מַעצָר , בֵּית סוהַר , הֶסגֵר , כֶּלֶא , כּליאה , מַאסָר , מִשמָר , עיכּוּב , עצירה , שמירה , תפיסה [שדה סמנטי: כּליאה] | ניגודים: מַאסָר, שִחרוּר

מעצר חריזה

אוצָר, אָצַר, בָצַר, הוצַר, יוצַר, ייוצר, יִפצַר, יָצַר, יִקצַר, מבוצָר, מִבצָר, מוצָר, מיוצָר, מֶלצַר, ממוצָר, מנוצָר, מַעצָר, מַפצָר, מֵצַר, מקוצָר, נֶעצָר, נָצַר, עָצַר, פָצַר, פָצָר, צָאר, צַר, צָר, צרָצַר, קַחצָר, קָצַר, קָצָר, קצַרצַר, תוצָר, בֵית מַעצָר, פקודַת מַעצָר