קולע פירוש

פירוש

קוֹלֵעַ¹

1. [יב] פוגע במטרה (ל-):
וקולַעַת אלֵי לִבּות בּעַיִן כּחֵץ שָחוּט (אלעזר הבבלי דיוואן ט); דבריו קלעו למטרה

2. [תנ] יורֶה, זורק, מֵטיל חֵפֶץ כלשהו בהצלחה למטרה הנִמצֵאת בּמֶרחָק מסוּיָם: קֹלֵעַ באבן אל השערה ולא יחטא (שופטים כו 16); הוא קלע את החץ למטרה ופגע במרכזה

3. [תנ] משליך, מגָרֵש, מַגלֶה: הִננִי קולֵעַ את יושבֵי הארץ בפעם הזאת (ירמיה י 18)

דקדוק למילה קולע

[פ'; קולַעַת; קָלַע, יִקלַע, לִקלועַ] <קלע>

ביטויים עם המילה קולע

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך קולע

מקור המילה קולע (אטימולוגיה)

מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.

מילים נרדפות למילה קולע

קולֵעַ
[פ'; ת']
1. זורֵק , יורֶה , מטַוֵוחַ , מֵטיל , צולֵף , צולפָני [שדה סמנטי: זריקה]

2. [ת'] חַד שֵׂכֶל, חָכָם, חָריף, "ממוּלָח", פּיקֵחַ, שָנוּן [שדה סמנטי: חוכמה] | ניגודים: אָטוּם, טיפֵּש

3. אורֵג , טווֶה , מפַתֵל , משַזֵר , משַלֵב , סורֵג , רוקֵם , שוזֵר [שדה סמנטי: אריגה] | ניגודים: פּורֵם
. מכַוֵון , מַתאים , פּוגֵעַ | ניגודים: מַחטיא

חרוזים למילה קולע

בולֵעַ, מבַלֵעַ, לְהִסְתַלֵעַ, לְהִתְגַלֵעַ, מסַלֵעַ, מַקְלֵעַ, צולֵעַ, קולֵעַ, גולֵעַ, תולֵעַ, זולֵעַ

להרחבה ראה:
גווע, מקבע, יגע, גודע, מזעזע, מקרטע. מבקע, בולע, כַּמהַ, משתמע, הינע, היסעַ, מתנועע, מפעפע, היצע, גורע, משעשע