שטיח

פירוש

שָׁטִיחַ

1. [עח] יריעה של צֶמר ארוּג או של פַּרווה וכד' שפּורשׂים על הרִצפּה או על הקיר וכד', מַרבד
2. [תמ] (בּימֵי קֶדֶם) עור בּהֵמה שנהגו להניח על הארץ או על- גבי בּהֵמה כּדֵי לָשֶבת עליו: שְלֹשָה עוֹרות הן הֶעָשוּי לשָטיחַ טָמֵא מִדרָס (כלים כד, יב)

שטיח דקדוק

[ש"ע; ז'; שטיחַ-, שטיחים, שטיחֵי-, שטיחו] <שטח>

שטיח ניבים וצירופים

← מחבט שטיחים
← מטאטא אל מתחת לשטיח
← פורשים לו שטיח אדום

שטיח אטימולוגיה

<שטח> (במשמעות לשטוח, לפרוס). מילה המצוייה גם בשפות שמיות אחרות

שטיח נרדפות וניגודים

שָטיחַ (תוצאה דומה)
טפיט , יריעה , כּיסוּי , מַחצֶלֶת , מַצָע , מַרבַד , מִרפָּד , רובֶד , רפידה [שדה סמנטי: דירה]

שטיח חריזה

הִבְטִיחַ, הִבטיחַ, אבַטִיחַ, הֵטִיחַ, הֵטיחַ, טִיחַ, יַבְטִיחַ, יַבטיחַ, יָטִיחַ, יָטיחַ, להַבטיחַ, מֵטִיחַ, להָטיחַ, מַבְטִיחַ, שָטִיחַ, מטַאטֵא אֶל מִתַחַת לשָטיחַ