מצוד

פירוש

מָצוֹד, מָצוּד¹

1. [עח] מִבצָע מַקיף של המִשטָרה ללכּוד אדם חָשוּד בעבֵרה: לאחר מצוד של שבועיים נלכד הפושע
2. [תנ] מַלכּודֶת, פּח: ומצוּדו עלַי הִקיץ (איוב יט, 6); אבל כי מעדו רגליי ולא אראה פַחים והִנם במצודים (מלשון הפיוט)
3. [תנ] צַיִד, בּיזה: חָמָד רָשָע מצוד רַעים (משלי יב, 12)
אנגלית: hunt

מצוד דקדוק

[ש"ע; ז'; מָצוֹד-, מְצוּדִים, מְצוּדֵי-, מְצוּדוֹ וְגַם מְצוּדוֹ] <צוד>

מצוד ניבים וצירופים

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך מצוד

מצוד אטימולוגיה

לא נמצאה אטימולוגיה לערך מצוד

מצוד נרדפות וניגודים

מָצוד
[ש"ע]
1. מַארָב , מִבצָע מִשטָרתי , מִכמורֶת , מִכמֶנֶת , מִכמָר , מַלכּודֶת , פַּח , רֶשֶת [שדה סמנטי: מלכודת]

2. מִבצָר , מצָד , מצוּדה [שדה סמנטי: הגָנה]
3. בּיזה , צַיִד , שָלָל [שדה סמנטי: שלל]

מצוד חריזה

יִיצוד, לְהִיצוד, נִיצוד, אָצוד, יָצוד, לָצוד, נָצוד, צוד, תָצוד, יַחצוד, ייצוד, להיצוד, לַחצוד, מָצוד, עִצוד, עיצוד, נִצוד, ניצוד, רִצוד, ריצוד

להרחבה ראה:
הוד, כבוד, אגוד, דוד, חוד, יוד, יקוד, יילוד, עמוד, מנוד, יסוד, סעוד, קיפוד, אפוד, ירוד, שוד