גשם פירוש

פירוש

גֶּשֶׁם¹

1. [תנ] מָטָר מים היורד מהעננים. הצורה השכיחה ביותר של משקעים אטמוספריים: והשמים התקדרו עבים ורוח ויְהִי גשם גדול (מלכים א׳ יח, 45); מיום שחרב בית המקדש אין הגשמים יורדין מאוצר טוב (בבא בתרא כה:); שיפוע גשמים למלאות בורות (רש"י, תענית יט.);
2. [עח] (בהשאלה) נפילת חלקיקים או גופים רבים: גשם של מטאורים;
3. [עח] (בהשאלה) שפע, ריבוי: גשם של ברכות ואיחולים;
4. [עח] שריטות או סימונים אורכיים בסרט קולנוע המופיעים כקווים אנכיים

אנגלית: rain, shower

דקדוק למילה גשם

[ש"ע; ז'; גֶשֶם-, גשָמים, גִשמֵי-, גִשמו] <גשם>

ביטויים עם המילה גשם

← גשמי זעף
← ימות הגשמים
← יער גשם
← מד גשם
← עצירת גשמים
← צל גשם
← תפילת גשם

מקור המילה גשם (אטימולוגיה)

מילה שמקורה אכדית. יש הקושרים את המילה, בשיכול אותיות גם לערבית ורואים קִרבה בין השורש הערבי <סגמ> (SAJAMA) לשורש העברי <גשמ> = זליגה, למילה גשם במובן של מטר. גם בארמית ובאכדית נמצא מקבילות

מילים נרדפות למילה גשם

גֶשֶם (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. דֶלֶף , טַל , מָטָר , מִמטָר , נֶזֶל , סַגריר , רביב [שדה סמנטי: גֶשֶם]

2. הַרבֵּה , זֶרֶם , חֶשֶר , טִפטוּף , מַבּוּל , נזילה , ריבּוּי , שיטָפון , שֶפַע [שדה סמנטי: זֶרֶם, עָנָן] | ניגודים: בַּצורֶת

3. גולֶם , גוּף , דָבָר , חומֶר , חֵפֶץ , עֶצֶם [שדה סמנטי: מַמָשוּת] | ניגודים: רוּחַ

חרוזים למילה גשם

גֶשֶם, לֶשֶם, רושֶם, בִרכַת גֶשֶם, חָריץ גֶשֶם, כִכמֵהין וכפִטרִיות אַחרֵי הגֶשֶם, יום גֶשֶם, יַעַר גֶשֶם, מַד גֶשֶם, מעיל גֶשֶם, עָצמַת גֶשֶם, ענַן גֶשֶם, שִכמִייַת גֶשֶם, תפילַת גֶשֶם

להרחבה ראה:
התאם, מבמבם, הדגם, דגם, אודם, אודם, אבזם, הלחם, לחם, חותם, אוטם, מאיים, הסכם, אילם, בלם, דומם, מנמנם, בוסם, בושם, זועם, עוצם, עוצם, עוקם, גורם, זרם, מתגשם, גשם