מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

בולען

פירוש
בּוֹלְעָן [עח]

(בגאולוגיה) בור או מחילה טבעית דמוּיי צינור או מעוגלים, הנפערים בקרקע בדרך כלל באורח לא צפוי. התופעה נפוצה בסביבה קרסטית כתוצאה מהתמוססות שכבות של גיר או של מלח: הבולען שנפער שאב לתוכו במהירות את כל מה שהיה בקרבת מקום
אנגלית: swallow-hole, sinkhole

בולען דקדוק


[ש"ע; ז'; בּולעַן-, בּולעָנים, בּולעָנֵי-, בּולעָנו] <בלע>

בולען ניבים וצירופים

בולען אטימולוגיה

גזירה מצורת הבינוני של בולע והסיומת ~ן. משקל קוטלן לציון שם עצם. תוספת הנו"ן יוצרת שם עצם או שם תואר המציין בעל תכונה, כלי, חומר, מקצוע ועוד (מחידושי האקדמיה ללשון)

בולען נרדפות וניגודים

בּוֹלְעָן
בּוֹר[שדה סמנטי: ש"ע]

בולען חריזה

אופַנועָן, בִיצועָן, בַלְעָן, גִזְעָן, הוטעַן, הושעַן, טָעַן, יַדְעָן, יוטעַן, יושעַן, יטעַן, יִצעַן, כובְעָן, מְגורְעָן, מַדְעָן, מִגְבָעָן, מגולְעָן, מוטְעָן, מושְעָן, מַטְבְעָן, מְטועָן, מִטְעָן, מַלְעָן, מְמועָן, מִקְצועָן, מִשְעָן, נִטְעָן, נִמְעָן, סַיְיעָן, צִבְעָן, צָעַן, קַטְנועָן, קולְנועָן, קַלְעָן, רַצְעָן, שָעָן, תַבְעָן, אָן, גַבְהָן, גַמְאָן, יְבואָן, יִסאַן, יַצְאָן, יְצואָן, יִשאַן, לְאָן, מדוהָן, מְמואָן, סָאַן, קורְאָן, רופְאָן, שָאַן, שִׂיאָן, שִנְאָן, תַבְרואָן, בולְעָן, מְגלְעָן, מגולעָן, מַקְלְעָן, צַלְעָן, תולְעָן, זולְעָן, מֵאַיִן ולְאָן?

בולען פרוש | בולען פירוש | בולען מילון | בולען הגדרה מילונית | בולען מילון עברי | בולען מילון אנציקלופדי | בולען אנציקלופדיה | בולען תרגום
בולען פירוש השם | בולען פירוש המילה | בולען משמעות המילה | בולען ביטויים | בולען דקדוק | בולען לשון | בולען ניבים | בולען אטימולוגיה
בולען מילים נרדפות | בולען ניגודים | בולען חריזה | בולען חרוזים | בולען צירופים | בולען פתגמים | בולען ניבים | בולען תחביר
בולען ביטויים | בולען ציטוטים | בולען ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications