להג

פירוש

לַֿהַג

1. [עח] פִּטפּוּט: הוא מַרבֶּה בלַהַג בלי סוף, ואוזניי כבר כואבות
2. [עח] צורת מִשנֶה של לשון המיוּחֶדת לאֵזור מסוּיָם או לאוּכלוּסייה מסוּיֶמת, ניב (בלועזית: דיאָלֶקט)
3. [תנ] עִיוּן דרך קבע, הגייה: היזהר עשׂות ספרים הרבה אין קץ ולַהַג הרבה יגיעת בשר (קוהלת יב 12); אם יגעת הרבה בּלַהַג דברי חכמים, הקדוש ברוך הוא מבשרך בשורות טובות (מדרש רבה במדבר י); השׂכל האלוהי הוא צריך להג ועיון הרבה (ספרות ימי הביניים)
4. [תנ] הַגִייָה, לימוד, עיון רב, רכישת ידע, כאמור בפסוק: "ולַהַג הרבה יְגִעַת בָּשָׂר" (קוהלת יב, 12) (תנו דעתכם להבדל בין לַֿהַג לבין לַֿעַג)
אנגלית: chatter; dialect

להג דקדוק

[ש"ע; ז'; לַהַג-, להָגים, לַהגֵי-, לַהגו] <להג>

להג ניבים וצירופים

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך להג

להג אטימולוגיה

<להג> במשקל קַטַל (סגוליים). ערבית: לַהגַ'

להג נרדפות וניגודים

לַהַג (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. הגִייה , חקירה , חֵקֶר , ליהוּג , עִיוּן [שדה סמנטי: שׂיחה]

2. אריכוּת לָשון , גבָב , גיבּוּב , גיבּוּב דבָרים , גִמגוּם , דִברֵי שטוּת , לִגלוּג , מֶלֶל , פִּטפּוּט , פַּטפְּטָנוּת , קִשקוּש , קַשקְשָנוּת , רַעשָנוּת [שדה סמנטי: דיבּוּר] | ניגודים: שתיקה
3. דיאָלֵקט , ניב , עָגה , שָׂפה [שדה סמנטי: שָׂפה]

להג חריזה

לַהַג, שַׁאַג

להרחבה ראה:
מודאג, להג, בג, גג, דג, מסווג, ממוזג, מוחג, דייג, אשלג, מג, בבונג, מוסג, מוספג, מופג, מוצג, דרגרגמותג

להג