1. [תמ] קשה ביותר (מצב, מעשׂה), רציני, כבד: וְהוֵי זהיר במצוה קלה כבחמוּרה (אבות ב, יא); אִסוּר חָמוּר (ירושלמי פסחים כט, א)
2. [תמ] נִכבד, חשוב: שָקַל הכתוב שלושה קלי עולם כשלושה חמוּרי עולם (ראש השנה כה:); כתוב ירובעל כדן ויפתח עם משה ואהרן ושמואל - שלשה קלים עם שלושה חמוּרים (רש"י ראש השנה כה:)
3. [עח] מרוּח, מצוּפֶּה: דלת הבית חמוּרָה בחומֶר
אנגלית: serious; respected
***
[ת'; חמוּרה, חמוּרים, חמוּרות] <חמר>
מקור המילה חמור (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך חמור
חָמוּר
[ת']
1. אָנוּש , גורָלי , הורֵג , הַרסָני , ללֹא מַרפֵּא , מַכריעַ , מַמאיר , מסוּכָּן , קַטלָני , קריטי , קָשֶה , רַע | ניגודים: טוב, קַל
2. יסודי , מיוּשָב , מָתוּן , נוקֵב , רציני , שָקוּל [שדה סמנטי: מתינוּת] | ניגודים: מבוּדח, נִמהָר, רַשלָני
אֶגְמור, אֶזְמור, אָמור, אמור, אֶשְמור, גָמור, גְמור, הומור, זָמור, זְמור, חמור, יִיגְמור, יִיזְמור, יִישְמור, לֵאמור, לִגְמור, לִזְמור, לִשְמור, מור, מִזְמור, מַכְמור, נִגְמור, נִזְמור, נִשְמור, שָמור, שְמור, תִגְמור, תִזְמור, תִשְמור, גִימור, הִימור, זִימור, חִימור, חָמור, יַחְמור, כָאָמור, מִסְמור, סִימור, סַמור, סָמור, עִימור, פִלְמור, קִימור, קָמור, שִימור, תִימור, תְמור, אִמור, הִמור, אַדְמור, אַמור, אימור, הימור, גימור, גִמור, דַרְטְמור, אֶקְסְמור, יִגמור, טְיומור, יִכמור, יִטמור, יגמור, כִמור, טומור, יִשמור, יִתמור, יִזמור, יִקמור, טָמור, כָמור, כימור, ישמור, יזמור, לִגמור, לִכמור, לִטמור, לֵמור, לגמור, לִסמור, לִשמור, לִתמור, לִקמור, לַחמור, לשמור, לזמור, סִמור, סימור, עִמור, עַמָמור, עימור, תימור, שימור, תִמור, תָמור, שִמור, זִמור, זימור, נִמור, נימור, קִמור, קימור, דואַר שָמור, גוי גָמור, אֵין מַאמָר קונֶה קִנְיָן גָמור, אוזנֵי חמור, אַחרֵי מות קדושים אמור, הֶחלִיף פָרָה בַחמור, חורֵש בשור וַחמור, חוש הומור, יְרוקַת הַחמור, מָנוי וְגָמור, מָנוי וגָמור, מָקום שָמור, מֶתֶג לַחמור, מזרח טימור, עָני ורוכֵב עַל חמור, פֵאון קָמור, פְגַם חָמור, פִדיון פֶטֶר חמור, פֶטֶר חמור, זָב גָמור, קבורַת חמור