1. [יב] אחיזה (של אחר) בין הזרועות מתוך חיבה: ויבקש לחבק לאביו ולנשקוֹ, ויהדף המלך את חיבּוּקו מעליו (ספרות ימי הביניים); החיבּוּק של בני הזוג היה ארוך
2. [תנ] שילוּב, גיפּוּף, כאמור בפסוק: מעט חִבֻּק יָדַיִם לִשְכָּב" (משלי ו, 10)
אנגלית: hug, embrace
***
[ש"ע; ז'; חיבּוּק-, חיבּוּקים, חיבּוּקֵי-, חיבּוּקו (שֵם הפּעוּלה של מחַבֵּק)] <חבק>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך חיבוק
מקור המילה חיבוק (אטימולוגיה)
<חבק> במשקל קיטול, לציון שם הפעולה של מחַבֵּק
אָבוק, דָבוק, חָבוק, שָבוק, שִיווק, אִיבוק, בַקְבוק, בִקבוק, דִיבוק, חִיבוק, סַמְבוק, שַלְבוק, אֶחבוק, חבוק, יַחבוק, לַחבוק, נַחבוק, שְבוק, תַחבוק, הִבוק, אִבוק, בוק, איבוק, היבוק, דיבוק, דִבוק, בִקְבוק, בַמְבוק, חיבוק, יִיבוק, יִשבוק, יַבוק, לִדבוק, להִיבוק, להיבוק, לִשבוק, לֶאבוק, שִבוק, שיבוק, נָבוק, אחוז דיבוק, כינוי דָבוק, נִכנָס בו דיבוק