1. [תמ] לִכלוּך, זוּהמה, פּסולֶת: תלמיד חכם אסור לו לעמוד במקום הטינופֶת (ברכות כד:); כל טינופֶת לא תנטפך (מלשון הפיוט); אי-אפשר לבשל במטבח מלא טינופֶת
2. [עח] כּינוּי של גנַאי לאדם רע או לאדם שעשׂה מעשֶׂה רע (עממי): איני מוכן לדַבֵּר עם טינופֶת כמוך
3. [תמ] פּסולֶת, שאֵרִיות מקוּלקָלות: המוכר פֵּרות לחברו הרי זה מקַבֵּל עליו רבע טינופֶת לסאה (בבא-בתרא ו, ב); למלך שהיו לו גרנות הרבה, והיו כולם טינופות ומלאות זונין (מדרש רבה במדבר ד)
4. [עח] צואה
אנגלית: filth; scum
***
[ש"ע; נ'; טינופֶת-, טינופות, טינופות-, טינופתו] <טנף>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך טינופת
מקור המילה טינופת (אטימולוגיה)
<טנף> במשקל קטולֶת לציון פסולת ושירַיים (כגון, נסורֶת, פסולת)
מילים נרדפות למילה טינופת
טינופֶת
(תוצאה דומה)
אילוּחַ , אֶלַח , גועַל , גיעוּל , גלָלים , זוּהמה , זיהוּם , חֶלאה , חָרָא , טוּמאה , טינוּף , טֶנֶף , לִכלוּך , סחי , פּסולֶת , פֶּרֶש , צָאה , צואה , רֶפֶש , שיקוּץ [שדה סמנטי: לִכלוּך] | ניגודים: ניקָיון
גֶפֶת, גְרופֶת, דַפְדֶפֶת, זֶפֶת, חֵפֶת, טוטֶפֶת, טִינופֶת, טַפְטֶפֶת, יַעֶפֶת, כותֶפֶת, כַסֶפֶת, לֶפֶת, מַעטֶפֶת, מַערֶפֶת, מִצְנֶפֶת, מִצְרֶפֶת, מִקצֶפֶת, מַרְצֶפֶת, מִשְלֶפֶת, מִשְקֶפֶת, סְחופֶת, סַעֶפֶת, סַרְעֶפֶת, צופֶת, צֶפֶת, קַצֶפֶת, קַרְקֶפֶת, רַחֶפֶת, רַפְרֶפֶת, רֶפֶת, רַקֶפֶת, שַדֶפֶת, שַחֶפֶת, שַפשֶפֶת, תוסֶפֶת, תופֶת, תִשְקופֶת, גלופֶת, גרופֶת, טינופֶת, כופֶת, כסופֶת, יסופֶת, טרופֶת, סופֶת, צִפצופֶת, עופֶת, פִרצופֶת, תִצפופֶת, תִצרופֶת, תִשקופֶת, שַפְשופֶת, נופֶת, נטופֶת, ניטופֶת, רחופֶת, קופֶת, אֵש תופֶת, אֶבֶן תופֶת, חתיכַת טינופֶת, כאֵביֵ תופֶת, מכונַת תופֶת, מכונית תופֶת