1.[תמ] מֵביא לידי פּשָרה, מתַוֵוך בין יריבים בכַוונה להביאם לידי פשָרה:
ושניים שפישרו אינם יכולים לחזור בהם (תוספתא סנהדרין א, ט); עורכת הדין מפשרת בין השותפים לשעבר
2. [תמ] משַחרר, מַתיר: נסתבכו בגדיו בקוצים הרי זה מפשרן (ירושלמי שבת יא)
3. [עח] מבָאֵר, פּותר בּעיָה: הפסיכולוגית עוזרת לו לפשר את בעיותיו
***
[פ'; מפַשֶרֶת; פּישֵר, יפַשֵר, לפַשֵר] (בּין) <פשר>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך מפשר
מקור המילה מפשר (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך מפשר
אישֵר, אִפשֵר, אשֶר, גושֵר, גישֵר, הַיְישֵר, הֶכְשֵר, הֶפשֵר, הֶקְשֵר, הִשתַרשֵר, הִתאַפשֵר, הִתאַשֵר, הִתחַשֵר, הִתיַישֵר, הִתכַשֵר, התעשֵר, הִתפַשֵר, הִתקַשֵר, יאַפשֵר, יאַשֵר, יגַשֵר, ייגָשֵר, ייפָשֵר, ייקָשֵר, יְיַשֵר, יִישֵר, יפַשֵר, כַאשֶר, כָשֵר, להיגָשֵר, להיפָשֵר, להיקָשֵר, מְאַפְשֵר, מְאַשֵר, מְגַשֵר, מחַשֵר, מְיַישֵר, מְפַשֵר, מְקַשֵר, מְשַרְשֵר, מִשְתַרְשֵר, מִתְאַפְשֵר, מִתְאַשֵר, מִתְחַשֵר, מִתְיַישֵר, מִתְכַשֵר, מִתְעַשֵר, מִתְפַשֵר, מְתַקְשֵר, מִתְקַשֵר, נושֵר, פושֵר, קושֵר, הִתְפַשֵר, יְפַשֵר, יִתְפַשֵר, יִתפַשֵר, להִתפַשֵר, לפַשֵר
מפשר פרוש | מפשר פירוש | מפשר מילון | מפשר הגדרה מילונית | מפשר מילון עברי | מפשר מילון אנציקלופדי | מפשר אנציקלופדיה | מפשר תרגום
מפשר פירוש השם | מפשר פירוש המילה | מפשר משמעות המילה | מפשר ביטויים | מפשר דקדוק | מפשר לשון | מפשר ניבים | מפשר אטימולוגיה
מפשר מילים נרדפות | מפשר ניגודים | מפשר חריזה | מפשר חרוזים | מפשר צירופים | מפשר פתגמים | מפשר ניבים | מפשר תחביר
מפשר ביטויים | מפשר ציטוטים | מפשר ראשי תיבות