1. [תנ] בֵּירוּר טעָנות של יריבים לשֵם הוצאת פּסק דין
2. [תנ] עִניָין שנָדון על-ידי שופט או שופטים: לא תעשו עול במשפט (ויקרא יט, 15); משפט דור המבול שנים-עשר חודש (עדויות ב, י); משפטם של המחבלים החל בשמיעת עדויות
3. [תנ] פּסַק דין: וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך (מלכים א' ג, 28)
4. [תנ] דין צדק, ללא עיווּת ועָוֶול: ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת (ישעיהו כח, 17), צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה (ישעיהו א, כז).
5. [תנ] רשוּת חוּקית: לו משפט הבכרה (דברים כא, 17)
6. [תנ]
חוק, מִצווה, בּעיקר בין אדם לַחבֵרו: ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (שמות כא, 1)
7. [תנ] מִנהָג, הִתנַהגוּת: כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלישתים (שמואל א' כז, 11)
8. [עח] מערכת של כללי התנהגות, שהשלטונות כופים, הנוגעים לפעולותיהם של האנשים במדינה או ליחסים שבין מדינה למדינות אחרות (ראו גם:
חוק)
אנגלית: law, justice, trial
טעות \ הערה