<אבב (במשמעות צמיחה)>, מילה משותפת לשפות שמיות שונות כגון ארמית, ערבית ואולי אכדית (EBURU = קציר) או ABU (= קנים) ועוד. בבבלית abu הוא החודש החמישי בלוח השנה בתנ"ך. לפי הגרסה שפירוש המילה אבו הוא קנים השם בא לציין את מועד כריתת הקנים בחקלאות. השם הגיע לארץ עם עולי בבל
אָב, אָהַב, דָאַב, הַב, הַבְהָב, זאַבאַב, זָהַב, זָהָב, זְהַבְהַב, יֶאהַב, יֹאהב, יְהָב, יזְהַב, יִכאַב, יסוֹאַב, יִצהַב, יִרהַב, יִשאַב, מוּלְהָב, מוּצְהָב, מַשְאָב, נֶאהַב, נִלְהָב, רָהַב, שָׁאָב, שֶׁנְהָב, תָאַב
להרחבה ראה:
משאב,
להב,
מגובב,
באובב,
דבב,
אגב,
יחדיו,
אכזב,
טחב,
כתב,
מורכב,
ללב,
ארנב,
מוסב,
מורעב,
חצב,
גרב,
חשב