סגר

1. [עח] איסוּר לָצֵאת מִחוּץ לִגבוּלות יישוּב מסוּיָם או מהבית בשל צורך בבידוד, הֶסגֵר (כּנגד: עוצֶר - שחל על יציאה מן הבּית כתוצאה של התנגדות למשטר למשל, וכתר - שפירושו מצור)
2. [עח] הֶתקֵן סגירה בּמַכשירים שונים, כגון: סגר הנִצרה, סגר המצלמה
3. [תמ] בּליטה כּעֵין לָשון במַנעוּל הדֶלֶת, החַלון וכד', שצָצה עִם סיבוּב המַפתֵחַ ונִכנֶסֶת לשֶקַע מַתאים בּמסגרת הדלת או החלון: ונָעַל הסֶגֶר לפניה (תנחומא חיי שרה, ג)
4. [יב] סֶכֶר, מַחסום, סגירה: פתחוּ סֶגֶר מַעבְּרות הודו (ספרות ימי הביניים)
5. [תמ] חֵלֶק בָּרומַח הקַדמון: הסֶגֶר והלוהַב חצי אַמה (מגילת בני אור ה, 7)
6. [עח] מַצַב היצָמדוּת השינַיים התַחתונות והָעליונות בִּזמַן סגירַת הפֶּה; אופן הסגירה של הלֶסת העליונה עם הלֶסת התחתונה. סטִייה מן המצב התַקין מצריכה יִישוּר שיניים
7. [עח] הֶתקן משתחרר המשמש להחזקת שני דברים יחד (כּגון חוּלצה ועניבה), או שני דברים משלימים (כּגון ספר, מחרוזת, תיק יד), לפעמים עם מנעוּל
8. [עח] חֵלק של מִכסֶה (כּגון של תא בּקרה בּמִתקן תברוּגים), הניתן להרמה
9. [עח] אַבזָר לסגירת מַעבר לנוזלים (כּגון: דיפה, פּקק) (גם: אַבזָר סוגֵר)
10. הֶתקן המשמש לסגירת חלל או פּער על-ידי איטוּם או סגירת פּתח (כּגון רוכסן בּבית הגבר בּמכנסיים)
11. [עח] חֵלק של מכָל שבּו נעשֶׂה האיטוּם הסופי
12. [עח] (באופטיקה) הֶתקן מטיל או סובב המפסיק או מסתיר את האור למרקע
13. (בּרפואה וּבפיזיולוגיה) חסימה או סתימה של מעבר
14. (בּמצלמה) הֶתקן בּקרה שבּעזרתו נקבּע מֶשך החשׂיפה; שני הסוּגים הנפוצים: סֶגר עלים וסֶגר בּקיע

אנגלית: closure, quarantine

***