אהל

1. עץ בּושׂם המוזכר במקרא, כאמור בפסוק: "כאהָלים נטע ה'" (במדבר כד, 6). שימש להפצת ריח טוב על-ידי שׂרֵפתו. הכוונה היא לאלוַוי הגדל בהודו ונקרא בשֵם "אגהאל" וביוונית "אכסיליאון" (לפי תרגום יונתן בן עוזיאל). גם בימינו משתמשים, בכמה ארצות באסיה, בעץ האלווי לבושם ולקטורת, וכן לתעשיית רהיטים יקרים. (ראה גם: רוקח)(ג0.55)
2. כינוי לבושֶׂם עצמו המופק מהעץ הנ"ל, כאמור בפסוק: "מֹר ואהלות עם כל ראשי בשׂמים" (שיר השירים ד, 14)

***