מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר

קיץ

פירוש
קַיִץ

1. [תנ] עונת החַמה (העונה ההפכית לחורף): וקֹר וָחֹם וקַיִץ וָחֹרף (בראשית ח, 22); חצי סיוון, תמוז וחצי אב - קיץ (בבא מציעא קו:); עונת הקיץ היא האהובה עליה ביותר
2. [תנ] כּינוּי לפֵרות שהבשילו - בעיקר תאֵנים: אִספוּ יַיִן וקַיִץ ושֶמֶן ושִימוּ בִּכלֵיכֶם (ירמיה מ, 10); הנודר מן הקיץ אין אסור אלא מן תאנים בלבד (תוספתא נדרים ד, א)
3. [יב] יקיצה מִשֵינה: וקַיִץ יַעטֶה שֵש על פּנימה ונוּמָה תַעדֶה גוּפה כבֵדה (מלשון הפיוט)
4. [תמ] פעולת איסוף התאנים, בדומה לשמות פעולה אחרים במשקל זה, כגון דַּיִשׁ, צַיִד: עָבַר קָצִיר כָּלָה קָיִץ" (ירמיהו ח, 20)
אנגלית: summer

קיץ דקדוק


[ש"ע; ז'; קֵיץ-, קֵיצים, קֵיצֵי-, קֵיצו (הערה: בשמות במשקל פַּיִל אין להכפיל את היו"ד)] <קיץ>

קיץ ניבים וצירופים


קיץ אטימולוגיה

מאוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 13-15 לפה"ס

קיץ נרדפות וניגודים

קַיִץ
[ש"ע]
1. חַמה , קַייטָא [שדה סמנטי: חום] | ניגודים: חורֶף

2. פֵּרות בּשלים
, תאֵנים [שדה סמנטי: פרי]

קיץ חריזה

גַיִץ, חַיִץ, צַיִץ, קַיִץ, בִייֵץ, חִייֵץ, יבַייֵץ, יחַייֵץ, מְבַיֵיץ, מגַיֵיץ, מְחַייֵץ, מְצַייֵץ, מקַיֵיץ, מִתבַיֵיץ, גַייץ, חַיִיץ, יבַייץ, יחַייץ, יצַייץ, לבַייץ, מבַייץ, מגַייץ, לחַייץ, מחַייץ, מצַייץ, צַיִיץ, שוַוייץ, קַיִיץ, פֵי אֵייץ'


קיץ פרוש | קיץ פירוש | קיץ מילון | קיץ הגדרה מילונית | קיץ מילון עברי | קיץ מילון אנציקלופדי | קיץ אנציקלופדיה | קיץ תרגום
קיץ פירוש השם | קיץ פירוש המילה | קיץ משמעות המילה | קיץ ביטויים | קיץ דקדוק | קיץ לשון | קיץ ניבים | קיץ אטימולוגיה
קיץ מילים נרדפות | קיץ ניגודים | קיץ חריזה | קיץ חרוזים | קיץ צירופים | קיץ פתגמים | קיץ ניבים | קיץ תחביר
קיץ ביטויים | קיץ ציטוטים | קיץ ראשי תיבות

דפדוף במילון

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications