שבט פירוש

← ט"ו בשבט
← חמישה-עשר בשבט
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך שבט

אכדית: shabatu = גשם מַכֶּה. ארמית: שבַטָא = הורס. בבלית: sabatu = להכות, להצליף, לחבוט. ונקרא כך משום שהגשם בחודש זה מצליף והורס. מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.

וָט, חָבַט, מְזווָת, מְעווָת, מְצווָת, נַוָוט, צָבַט, שְבָט, שָבַט, מַחבַת, צְבָת, צָבַת, שָבַת, תָמֵוָוט, אַמְבָט, אַקְרובָט, בַת, הושבַת, ז'לובָת, יושבַת, מְבוטְבָט, מַבַט, מושְבָת, מִשְבָת, מְתורְבָת, מַבָט, מְצובָט, מְשורְבָט, צִ'יזְבָט, קַבָט, רַבָט, שְבַטְבַט, שַבָת, שִישַבָת, מושבָת, מֻשְבָת, נִשְבָת, חמישה עָשָׂר בִשבָט, טו בִשבָט

להרחבה ראה:
את, נהט, אמבט, וָט, דת, אחת, אמתחת. אווירוסטט, חייט, ברקת, בבלט, אוטומט, מהופנט, וסת, כמעט, בעת, אכפת, דוכיפת, מוצת, אוטוקרט, מופשט