ראש

1. [תנ] החֵלק העֶליון של גוּף האדם והקִדמי בּבַעלֵי חיים, קָדקוד, גוּלגולת: שֹמֹאלו תחת ראשי וימינו תחבקני (שיר השירים ח, 3); הִכּתה חולדה על ראשה (חולין ג, ג); ראש גשר, ראש חץ (כתיב מקראי: רוש)
2. [תנ] (בהשאלה) החלק העליון של עצמים שונים. קָצֶה: ויעמוד על ראש ההר (שמואל א' כו, 13); ראש האילן (ברכות ב, ד)
3. [תנ] (בשאילה) מנהיג, מנַהל, שֹר, נשיא: שאו את ראש כל עדת בני ישראל (במדבר א, 2); זכה - נעשה ראש, לא זכה - נעשה רש (יומא עו); ראש הממשלה מנַהל את עניני המדינה
4. [תנ] התחלה, ראשית: ובמועדיכם ובראשי חדשיכם (במדבר י, 10); ארבעה ראשי שנים הן (ראש השנה א, א)
5. [עח] יסוד, עיקר
6. [תנ] אדם אחד או בעל חיים אחד (בספירה): כי תשא את ראש בני ישראל (שמות ל, 12): כיתה של שלושים ראשים
7. [תנ] חֵלק, פֶּלֶג: ויחצם לשלושה ראשים (שופטים ט, 43); יפרד (הנהר) והיה לארבעה ראשים (בראשית ב, 10)
8. [תנ] סֵמל לחשיבות: ונתנך ה' לראש ולא לזנב (בראשית כח, 13); ראש המשפחה
9. [תנ] סכום כולל, קרן: ושילם אותו בראשו וחמשיתיו יוסף עליו (ויקרא ה, 24); ממין שאינו משתלם בראש (סנהדרין ג)
10. [תמ] עמוּד, קורה שעליה מוּנַחת קורה אחרת: בית הבנוי ראש ופתין (נגעים יג, ב)
11. [תנ] צמח שפִּריו רעיל שנזכר יחד עם הלענה כסמל החטא והעונש (גם: רוש): שורש פורה ראש ולענה (דברים כט, 17)
12. [עח] חלק של מערכת, של מִתקן או של מכונה המבצע את הפיקוח או את העבודה העיקרית: ראש מערכת השקיה; ראש מכונת טווייה, ראש ברז
13. [עח] (במחשבים) מנגנון הקריאה/כתיבה בכוננים או בכונני סרטים מגנטיים, המורכב מסליל (אחד או יותר), הנתון בתוך תושבת. כאשר עובר השדה המגנטי מעל גבי הדיסק בתוך הסלילים נוצר זרם חשמלי, הכונן מעבד את האות החשמלי לאותות בינאריים

אנגלית: head, top, chief

***