אפשר

לשון חכמים שעל מקורה נחלקו חוקרי הלשון.

אושַר, אֶפשָר, גָשַר, הוכשַר, הועשַר, הופשַר, הושַר, הָעֳשַר, יאושַר, יוכשַר, יועשַר, יופשַר, יושַר, ייושַר, יִישַר, יִכשַר, יָעֳשַר, יָשַר, יָשָר, כָשַר, מאושָר, מגושָר, מוכשָר, מועשָר, מופשָר, מושָר, מיושָר, מֵישָר, מִנשָר, מָעֳשָר, מקושָר, משורשָר, מתוקשָר, נִגשָר, נִקשָר, נָשַר, קַשחָר, קַשָר, קָשַר, שָר, שָשַר, דואר, בר, איבר, אשגר, אדר, אבזר, אחר, שחר, איכר, אלתר, אייר, אולר, גמר, דינר, איסר, זערער, בער, אפרפר, אפר, אוצר, קומנדקר, אוורר, אפשר, אֶפְשָר, מֻפְשָר, מפְשָר, נִפְשָר, הרחבה ראה: אקטואר, אי אֶפשָר, אֶפשָר ואֶפשָר, ככָל האֶפשָר, לְפָטְרו בְלא כְלום אִי אֶפְשָר, פָטור בלא כלום אי אֶפשָר

להרחבה ראה:
אקטואר, דואר, בר, איבר, אשגר, אדר, אבזר, אחר, שחר, איכר, אלתר, אייר, אולר, גמר, דינר, איסר, זערער, בער, אפרפר, אפר, אוצר, קומנדקר, אוורר, אפשר