מילים יחידאיות

מילה שמָצוּיה פַּעַם אַחת בלבד כגון מילה יחידָאית בטֵקסְט מסוּיָם: המילה שַבּלוּל היא מילה יחידָאית במקרא. בדרך כלל משמעותה של הילה כזו ברורה מתוך ההקשר בו היא נמצאת שכן מילים יחידאיות אינן בהכרח מוזרות או יוצאות דופן. במקרים אחרים יש קושי לזהות את המילה משום שקיימת אפשרות קריאה רב-משמעית. מספר המילים היחידאיות במקרא הוא 0.4% מכלל המילים במקרא ורובן נמצאות בשירה התנ"כית.  חוקרי לשון המקרא סבורים שלשון הַשִׁירה התנ"כית מייצגת רובד עתיק של לשון.

כדי לפענח מילה יחידאית המפרשים עושים שימוש בבלשנות השוואתית עם לשונות שמיות אחרות, שפות אחיות לעבאית, כגון אוגריתית, אכדית, כנענית, ארמית וכיוצא באלה.

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. מֵעֵין קליפּה המכסה את הפצע המגליד ומהוָוה את השלָמת הריפּוּי, כאמור בפסוק: "אעלה ארֻכָה לָךְ... אֶרְפָּאֵךְ" (ירמיה ל, 17)
2. (בהשאלה) תיקוּן, שכלוּל, השלמה, כאמור בפסוק: "כי עָלתָה ארוּכָה לְחֹמוֹת ירושלים" (נחמיה ד, 1)
3. רפואה, החלמה, קרום העולה על הפצע כשהוא מתחיל להירפא, בביטוי: עָלתה (או: הֶעלה) ארוכה א. נתרפא (הפֶּצע): כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך (ירמיה ל 17); זה מעלה ארוכה וזה לא מעלה ארוכה (בבא קמא צא:)
4. [יב] (בהשאלה) התאושש (לאַחַר אסון וכד'): שבעים ימי צר עלות לה ארוכות (מלשון הפיוט)
5. [תנ] תוּקן, שוּכלל, שוּפַּץ: עלתה ארוכה לחומות ירושלים (נחמיה ד 1)
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1.[עח] דָבר שנועד למִשׂחק לילדים, שַׁעשוּעַ: הסב קנה לנכדו צעצועים; הפעוט השתעשע בצעצועיו החדשים
2. [עח] כּינוּי לדָבָר נָאֶה וּמשַעשֵעַ ביותר: צעצוע של סיפור
3. [תנ] פּיסוּל, גילוּף, חיטוּב: כרובים שנַיִם מעשה צעצעים (דברי הימים ב' ג 10)
4. [עח] כּינוּי בּיקורתי לקַל דַעת, לקוּנדָס: צעצוע שכמותו, משתולל ומשתובב ללא הרף
5. [עח] (ברבים) (במאה השמונה-עשרה) פרטי קישוט קטנים מחומרים שונים, כגון: כסף ופורצלן

מילה יחידאית במקרא שקיבלה את משמעותה העכשווית על ידי מנדלי מו"ס. יש סבורים בהשפעת היידיש: צַאצקֶע תוך יצירת תרגום שומר צליל ומשמעות.

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
מושָב אָרוך וּמרוּפָּד כּעֵין מיטָה או סַפסָל: מִשכָב וסַפּות וכלִי יוצֵר (שמואל ב' יז 28); החולה שוכב על הספה במרפאה; סַפַּת עור. אנגלית: sofa
פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה
רצוּעה דקה של בָּצֵק למאכל אחרֵי בּישוּל: (ירושלמי ביצה ס, ג); יש להתיר חוטי הבצק שנקראין בלשון המשנה אטרייה (ספרות ימי הביניים)

מילה שמקורה יוונית itrion – רקיק, מאפה בצק. בתלמוד הירושלמי נזכרת אטריתא המתבשלת בנוזלים בקדרה (לעומת אטריתא הנאפית יבשה). היוונית היא לשון הודו-אירופאית. עדויות כתובות על לשון זו נמצאו החל במאה ה-14 לפני הספירה, אולם ראשיתה של היוונית הקלסית היא במאה השמינית לפני הספירה. היוונים - והשטח עליו חלשו מחוץ ליוון - הביאו לעולם תרבות רחבה ומיוחדת וזו השאירה את עקבותיה בכל השפות של העולם הישן. לעברית הגיעו מילים רבות מיוונית לאחר שעברו אלינו באמצעות הארמית ובעת החדשה גם משאילה ישירה

פירוש
דקדוק
ניבים וצירופים
אטימולוגיה
נרדפות וניגודים
חריזה

1. [עח] לוחית עגולה ממתכת המשמשת תחליף למטבע ומטרתה להפעיל אוטומטים (למאכל, למשחק, למשקה) ולשמש בטלפונים ציבוריים, בתחבורה ציבורית וכד'
2. [תמ] מטבע לא מתוקן כראוי, מלשון סומא שאין לו עיניים, וקיים ספק אם דינו כדין כסף, בחילול מעשֵׂר ובמיקח וממכר (בבא מציעא מז)
3. [עח] סֵמל בדש הבגד לציון חברות באיגוד או בארגון (בלועזית: זֵ'טוּן)
4. מחרוזת תווים הניתנת לזיהוי על־ידי מהדר
token

לשון חז"ל מיוונית: אַסֵימון = פיסת זהב או כסף ללא הטבעת סימן. מילה שמקורה יוונית הנמנֵית על הלשונות ההודו-אירופאיות. עדויות כתובות על לשון זו נמצאו החל במאה ה-14 לפני הספירה, אולם ראשיתה של היוונית הקלסית היא במאה השמינית לפני הספירה. היוונים - והשטח עליו חלשו מחוץ ליוון - הביאו לעולם תרבות רחבה ומיוחדת וזו השאירה את עקבותיה בכל השפות של העולם הישן. לעברית הגיעו מילים רבות מיוונית לאחר שעברו אלינו באמצעות הארמית ובעת החדשה גם משאילה ישירה.

דפדוף במילון
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
כ
ל
מ
נ
ס
ע
פ
צ
ק
ר
ש
ת
מילון ספיר | מילון עברי עברי | מילון אנציקלופדי