מייסד ועורך ראשון: איתן אבניאון
מילון המקרא
מילון ספיר
מפרדס ועד דִּסקוס: על תופעת המילים השאולות

אין לשון אשר מתפרנסת משורשיה בלבד ואין לשון שהיא טהורה ממילים זרות. כל לשון שואלת ומאמצת מילים משפה אחרת. במיוחד אם זו חיה בסביבתה ונתונה להשפעתה, או שפה שהיא שלטת בעולם, וכך שפת הלעז משלימה ומעשירה את שפת המקור.

כבר במקרא יש מילים שהגיעו מן החיתית, מן האשורית, מן הבבלית, מן ההודית ומן הארמית (שפה שהשתלטה לחלוטין על התרבות  היהודית והפכה ללשון הדיבור של היהודים מימי התלמוד ועד עליית האיסלם). כמו כן נטמעו בשפה העברית מילים יווניות, רומיות-לטיניות וכן מילים צרפתיות של ימי הביניים ועוד. במאות ה-18 וה-19 הצטרפו לשפה העברית מילים גרמניות, פולניות, רוסיות וכמובן יידיש (המושפעת מגרמנית) ולדינו (המושפעת מספרדית). בחמישים השנים האחרונות, מאז הפך העולם לכפר גלובלי, משתלט על השפה העברית אשד אדיר של ביטויים אנגליים-אמריקניים, בהיות שפה זו השפה הבינלאומית, מעין לינגווה פרנקה של מדינות העולם. גם התחומים שהמילים מכסות בעת האחרונה שונים מהתחומים שרווחו בעבר, והתחדשו מילים מעולם המחשבים, האינטרנט, התקשורת, המוזיקה החדשה וכדומה.

יש מילים זרות שהפכו לחלק מהשפה העברית עד לבלי הכר, כמו טרקלין, איקונין, פרדס, פרגוד. יש גם מילים חדשות כמו לזַפּזֵפּ שהגיעה מ-zapping, דיסקוס ולדסקס שהגיעו מ-discuss ולמַקסֶם מלשון מקסימום. כלומר, יש מילים העוברות תהליך "גיור", מקבלות נטיות עבריות והופכות לחלק אינטגרלי של השפה. כיוון שכך אין מקום לכנות מילים אלה מילים זרות או אפילו מילים שאולות, אלא מילים של העת החדשה.

עושר שמור לבעליו

אימוץ מילים הוא, אפוא, עניין לגיטימי המרחיב את השפה ומוסף לה רבדים חדשים. אימוץ המילים והניבים נעשה תוך מאבק מתמיד, רב שנים, בין טהרני השפה והאקדמיה ללשון עברית (על גלגוליה) בראשם, לבין הציבור הרחב, כך שפעם הכף נוטה לצד אחד ופעם לצד שני. האקדמיה יכולה לרשום לעצמה לא מעט הצלחות ועל כך יכולות להעיד המקבילות העבריות שדחקו את הלעז: המחשב שהחליף את הקומפיוטר, המסוק שהחליף את ההליקופטר, ההסלמה שהדיחה את האסקלציה, ואפילו הסלבריטאים שפינו את מקומם  לידוענים. מנגד, נשארו מילים חדשות רבות בשולי הדרך. לפעמים בדין, שכן יש נטייה "לגייר" מילים גלובליות כמו קואליציה, אופוזיציה או אינטרנט. לאלה ייאמר שהעברית היום היא שפה בוגרת, מבוססת ותוססת ואין לה לחשוש מאימוץ מילים זרות גלובליות.

אוצר המילים

יש המנסים להבחין ברמות שונות של מילים מאומצות (מעין משלבים). מילים לועזיות "קלַאסיות", בעיקר כאלה שיש להן שורשים יווניים ולטיניים, המשקפות את התרבות האירופאית של אתמול בתחומים שונים, והן שימושיות בהרבה מלשונות תבל. מילים אלה משנות לפעמים את הוראתן אך מוסיפות להתקיים. כך, למשל, הוראתו של המושג אינטליגנציה בראשית המאה ה-20 הייתה שכבת המשכילים באירופה, ואילו בימינו אינטליגנציה פירושה שֵׂכל, תבוּנה, כושר ההבחנה בין דבר לדבר.

סוג אחר של מילים בא מלשונות אחרות, בעיקר אנגלית-אמריקנית, שחדרו לשפה באמצעות אנשי מקצוע מסוימים (מדענים, מוזיקאים, אנשי מחשבים, פרסומאים ואחרים) שקלטו את המילים מספרות מקצועית. רוב המילים האלה מקבלות במשך הזמן שקיל (אקוויוולנט) עברי לעומת מילים שמעידות, כביכול, שהדובר הוא איש העולם הגדול ולמעשה אין צורך בהן. זאת לעומת מילים שמצאו את מקומן אלה לצד אלה והפכו למילים נרדפות.

 

 

≋ כל הזכויות שמורות לאיתאב © 2020 | פיתוח: Dynamic Network Applications