(קרי: או-)
1. [תנ] מִשען, מסָד, יסוד, קיר: ״נפלו אשיותיה״ (ירמיה נ, 15); ״אשיות של ברזל״ (סנהדרין קח: גרסת הערוך);

2. [עח] מסגרת להרכבת חלקי רדיו או הֶתקן אלקטרוני אחר;

3. [עח] מסגרת מכוּילת המשמשת דגם בהכנת העתק מוגדל או מוקטן של תבנית גבס

לערך המלא >

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

חריזה

דָשִׁין [מש]

טעות \ הערה

צמח טרופי ממשפחת הלוף, אשר שורשו משמש למאכל Dasheen

לערך המלא >

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

חריזה

אָשִׁישׁ [עח]

טעות \ הערה

1. מבוגר, ישיש, קשיש, זקן (ספרותי)

2. יסוד, מסָד, אָשיה (ספרותי)

לערך המלא >

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

חריזה

אָשֵׁם [תנ] ¹

טעות \ הערה

1. חַיָיב בדין בִּגלַל עבֵרה שעשׂה וראוי לעונש: ״תאשם שֹמרון כי מרתה באלֹהיה״ (הושע יד, 1); ״אבל אשמים אנחנו על אחינו״ (בראשית מב, 21); המושבעים פסקו שהנאשם בפשע אשם;

2. אחראי לַעבֵרה שנֶעשׂתה, חוטא, פּושֵעַ: ״והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה״ (ויקרא ה, 19); ״אשמנו בגדנו״ (מלשון התפילה);

3. חָרֵב, נִשמָד, שומם: ״למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם״ (יחזקאל ו, 6) (תנו דעתכם על ההבדל בין אָשֵׁם לבין הַשֵּׁם)
אנגלית: guilty; destroyed

לערך המלא >

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

חריזה

אָשׁוּן

טעות \ הערה

1. [תמ] קָשוּחַ, קשה: משמוש העור ביד, אם הוא רך או אשון (ערון ערך גשתא)

2. [עח] לא גמיש רק בכיוון אֶחָד, כּגון רצוּעה של פּלַסטיק, של פּח או של קרטון, הקשוּחה לכיוון הרוחַב ולא לכיוון האורֶך (גם: קָשיחַ)

3. [עח] מחוּספָּס, לא חָלָק (ספרותי)
אנגלית: tough; rough

לערך המלא >

פירוש

דקדוק

נרדפות וניגודים

חריזה

אָשׁוּר, אַשּׁוּר [תנ]

טעות \ הערה

1. צעד, רגל: אִם תִּטֶּה אַשֻּׁרִי מִנִּי הַדָּרֶךְ (איוב לא 7) (ראו: מבין דבר לאשורו)

2. (בהשאלה) דרך, מקום שהרגל הולכת אליו: באשורו אחזה רגלי דרכו שמרתי (איוב כג 11)

3. (בהשאלה) התנהגות, אורַח חיים: "וַתֵּט אשֻרֵינוּ מִנִי אָרְחֶךָ" (תהילים מד, 19)
אנגלית: pace; road, path; Lifestyle

לערך המלא >

פירוש

דקדוק

אטימולוגיה

נרדפות וניגודים

חריזה

אָשָׁם

טעות \ הערה

1.[תנ] חֵטא, מעל, עבֵרה, פֶּשַע, עשיית מעשה או מחדל בכוונה או מחוסר זהירות, ובעטיים נגרם נזק לצד שלישי: ״ארצם מלאה אשם״ (ירמיה נא, 5); ״וכפֵּר אשָמים״ (מלשון הפיוט); החשוד בגנבה טען שאין בו אשם;

2. [תנ] קָרבָּן שאנשים מישׂראל הֶעלוּ בּימֵי קֶדֶם כּדֵי לכַפֵּר על חֶטאָם: ״והביא את אשמו לה' על חטאתו אשר חטא״ (ויקרא ה, 6); ״אשם גזֵלות, אשם מעילות״ (זבחים ה, ה);

3. [עח] עשיית מעשה או מחדל בכוונה, או מחוסר זהירות, ובעטיו נגרם נזק לצד שלישי (ראו גם: אחריות מוחלטת)
אנגלית: fault

לערך המלא >

פירוש

נרדפות וניגודים