1. [תנ] כריכת תחבּושת על פּצע, עוטף: ביום חָבֹש ה' את שבר עמוֹ (ישעיה ל 26)
2. [תנ] לבישת כּובע: וַיַחבֹש להם מגבעות (ויקרא ח 13)
3. [תנ] קשירת אוּכָּף על בהמה לרכיבה: וישכם אברהם בבוקר וַיַחבֹש את חמרו (בראשית כב 3)
4. [תמ] למידה, כגון בביטוי: חובֵש את סַפסַל הלימוּדים
5. [עח] כריכה, צרירה (ספרותי)
6. [תנ] קשירה, כריכה, אגידה בתַחבּושת (וכן בהשאלה: מרַפֵּא), כאמור בפסוק: "לנשבֶּרֶת לא חבַשתם" (יחזקאל לד, 4)