1. אדם שהוא למדן גדול אך מכוער בצורתו החיצונית (על יסוד תענית ז.) (גם: חָכְמָה מְפֹאָרָה בִּכְלִי מְכֹעָר)
2. (גם בהוראה) אדם חכם שמעשיו אינם טובים
***
לא נמצא דקדוק לערך _
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
לא נמצאה אטימולוגיה לערך _
לא נמצאה נרדפות וניגודים לערך _
דוואר, חָוואר, סוואר, צַוואר, תואר, בעוהר, דַוָאר, חָוָאר, סְוָאר, צַוָאר, חַמְצַוָואר, חוכמה מפוארת בכלי מכוער, תורה מפוארה בכלי מכוער, בֵית הצַוָואר, חֶלקַת צַוָואר, מַגיעַ עַד צַוָואר, תָלה את הקולָר בצַוָואר, קולָר תָלוי בצַוואר, מרכבת דואר, בֵית צַוָאר, בעיטת שוער, בית צוואר, חם צוואר
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה