_ פירוש

מניין שנים שתחילתו שנת חורבן הבית השני

***

ראה: אָמושׂ

***

ראו: מושעה

***

{ל} בהתחשב, בתשומת לב, בעיון
אנגלית: Taking into account

***

ראו: שום שכל

***

1. הודעה מרַגֶשת, שמוּעה: (משַׂמַחת בּדרך-כּלל, אך יכולה להיות גם רעה, כגון בשורות איוב); אִישׁ טוֹב זֶה וְאֶל בְּשׂוֹרָה טוֹבָה יָבוֹא (שמואל ב' יח 27); על בשורות טובות אומר: ברוך הטוב והמֵטיב (ברכות ט, ב); לא יהיה זה מוגזם לומר שפניו של מקבל הבשורה היו חרושות קמטי דאגה
.

2. שׂכַר המבַשֵׂר:
אֲשֶׁר לְתִתִּי לוֹ בְּשֹׂרָה (שמואל ב' ד 10)
אנגלית: news, message

***

1. אחד מארבעת ספרי "הבשורה הטובה" בברית החדשה: (ראו: ספרי הבשורה)
.

2. דברי ישו על מלכות אלוהים ודברי הכנסייה על ישו
אנגלית: Gospel

***

ברצון רב, בחֵפץ לב: בשמחה אעזור לךָ
אנגלית: with pleasure

***

ראה: אָמושׂ

***

ראו: מושעה

***

ראו: מותפח

***

ראו: מותפח

***

ראו: מותפח

***

ראו: מותפח

***

בשעה שאינה כתִקנהּ, כּשאין אפשרוּת: אם לָמַדתָ תורה בִּשעַת הָרֶוַח אַל תָשוּב לךָ בִּשעַת הדחָק (אבות דר' נתן ג, י)

***

(על יסוד חולין קג:) חניכַיים

***

הבשר שעל חוליות הגב התחתונות של הבהמה, הבשר שסביב העצה (בלועזית - סִינְטָה)
אנגלית: sirloin

***

(על יסוד יחזקאל ד 14) (במקור) בשׂר שהתקלקל; (בהשאלה) דבר מאוּס, דבר מזוהם פִּיד

***

(על יסוד חולין טז:) (במקור) בשר שנשחט לאכילת חוּלין ולא לשֵׁם קָרבן; (בהשאלה) מאכל טעים במיוחד

***

בזכות: בשכר נשים צדקניות... נגאלו- ישראל ממצרים (סוטה יא:)

***

ראה: אָמושׂ

***

ראו: מושעה

***

צורת הרבים של בּושֶׂם

***

ראו: מושעה

***

1. [עח] עשׂוּי מבָּשָׂר (מאכל, ארוּחה - רווֵחַ בּדינֵי כַּשרוּת): ארוחה בשרית

2. [יב] אנושי, של יצור חי: למעלה מן היכולת הבשרית (חובות הלבבות)

3. [עח] המשמש למַאַכלי בשר בלבד: כלים בּשָׂרִיים

4. [עח] (בפסיכולוגיה) מונח המשמש בקונוטציה עם מין במשמעות של תאוות בשרים. במשמעויות אחרות מציין את הגשמי ואת הממשי

***

ראו: מושפל

***

ראו: מושען

***

(על יסוד שמות טו, 20) (בהשאלה) (מחול = כלי זמר מתקופת המקרא) בשמחה רבה בפוּמבּיוברעש גדול, בתכונה גדולה, בשׂמחה ובשׂשׂוֹן

***

ראו: בסומת

***

ראו: מושפל

***

בעל ריח בושם, שריחו נעים, ריח האורן: עוגות בושמיות

***

טבע הבושם, ריח בשָׂמים: התלהבנו מבּושׂמִיוּתם החזקה של הפרחים

***

ראו: מושפל

***

ראו: מושפל

***

ראו: מושפע

***

ראו: מושפע

***

ראו: מושפע

***

ראו: מושפע

***

ראו: מאשפז

***

ראו: מאשפז

***

ראו: מאשפז

***

ראו: מאשפז

***

ראו: מושען

***

ראו: מושען

***

ראו: מושען

***

ראו: מושפרץ

***

ראו: מושפרץ

***

ראו: מושפרץ

***

ראו: מושפרץ

***

ראו: מותש

***

ראו: הלבשה

***

ראו: מאשש

***

ראו: מושת

***

ראו: מגשש

***

ראו: הלבשה

***

ראו: הלבשה

***

ראו: מותש

***

ראו: מאשש

***

ראו: מושת

***

ראו: מגשש

***

ראו: הלבשה

***

ראו: הלבשה

***

ראו: מותש

***

ראו: הלבשה

***

ראו: הלבשה

***

ראו: מאשש

***

ראו: מושת

***

ראו: מגשש

***

ראו: הלבשה

***

ראו: הלבשה

***

ראו: מושתל

***

ראו: מושתל

***

ראו: מושתל

***

ראו: מושתל

***

ראו: מושתת

***

ראו: מותש

***

ראו: מאשש

***

ראו: מגשש

***

ראו: מושתת

***

ראו: מושתת

***

ראו: מושתת

***

ראו: הלבשה

***

ראו: מושתק

***

ראו: מושתק

***

ראו: מושתק

***

ראו: מושתק

***

ראו: מותז

***

ראו: מותז

***

ראו: מותז

***

דשֵנוּת, פּוריוּת (של שָׂדֶה): דושנה של יריחו (ספר בהעלותך פא)

***

ראו: מותז

***

ביישָנות, ענווה: מי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני (נדרים כ.)
אנגלית: shyness

***

1. חרפָּה, כלימה: לְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים (דניאל ט 7); האיש סולק ממקום עבודתו בבושת פנים

2. אכזבה, מפח נפש, כּישלון: וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ (דברי הימים ב' ל 21)
אנגלית: disgrace; shame

***

1. [תנ] בּוּשָה, חרפה, קלון, כלימה: "כבושת גנב כי יִמָצא" (ירמיה ב, 26); "ילְבְשו בֹשֶת וּכְלִמָּה" (תהילים לה, 26); "בושת וכלימה תבוא להם" (רש"י ירמיה ח, 12) (ראו בושה;

2. [תמ] תשלום פיצוי על בושה שנגרמה עקב נֶזק, חבָלה, פגיעה: "החובל בחברו חייב עליו משום חמישה דברים, בנזק, בצער, ברפוי, בשבת ובבושת" (בבא קמא ח, א);
אנגלית: shame

***

שם גנאי לאלילים, בעיקר לָאליל בַּעַל: "המה באו בעל פעור וינזרו לַבֹּשֶת" (הושע ט, 10) במסגרת זו החליפו, למשל, את השם 'מפיבעל' ל'מפיבושת' כדי להפגין זלזול בבעל ובנושא שמו (ראו בית בושת)
אנגלית: idol

***

1. [תנ] הנאה, סיפוק נפשי, נחת, מזל טוב: אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ (דברים לג, 29); האושר האמִתי הוא ההצלחה והתשועה הנפשיות (ספרות ימי הביניים); איחולֵי אושר ועושר

2. [תנ] תחושתו של מי שהצליח: באָשְרי כי אִשרוּני בָּנוֹת (בראשית ל, 13)

3. [עח] הרגשתו של מי שהשתחרר ממועקה (כאב, דאגה, כלא, חוב וכדומה) (תנו דעתכם להבדל בין אֿושֶר לבין עושר)
אנגלית: bliss; happiness; satisfaction

***

ראו: גלות

***

ראו: גמד

***

ראו: דמות

***

ראו: בולש

***