1. מעשה הגנב, לקיחה בּסֵתֶר וּבלא רשוּת רכוּש מֵאחֵרים; לקיחת רכוש אישי של אחר שלא כחוק במגמה להעבירו לשימושו שלו, בלי הסכמתו של האחר או בניגוד לרצונו, מתוך כוונה לנשל את הבעלים לצמיתות ולמנוע ממנו את יכולת השימוש ברכוש, ומבלי שתהיה לגנב תביעת זכות בתום לב על החפץ הגנוב: אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ (שמות כב, 2)
2. חֵפץ גנוב, דבר שנגנב: אִם הִמָּצֵא תִמָּצֵא בְיָדוֹ הַגְּנֵבָה מִשּׁוֹר עַד חֲמוֹר עַד שֶׂה חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם (שמות כב, 3)
אנגלית: theft, stolen good
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
![גִּנְדּוּר [עח]](assets/images.lib/0_49075900_1546882083_37137159.jpg)
טעות \ הערה